פינת הלשון ללא לוגו

מי מכם שיישָאֵל מהו סמל המורכב מסימנים גרפיים ומשמש תו לזיהוי מוצר או חברה, יענה ללא עוררין – לוֹגוֹ. משום שהמילה לוגו כה מושרשת בשפתנו נדמה שהיא מונח עברי מקדמת דנא. ואולם, אין היא מצויה במקורותינו (מקרא, חז"ל וכדומה), כי אם שאולה משפות זרות. ואף שהיא שגורה בפינו ומשמשת אותנו כמעט בבלעדיות, בייחוד בימים אלה שבהם תחום הפרסום והתקשורת ניכר בחיינו, אין הדבר מפתיע בשל הניחוח שלה: הצורה לוגו אינה תואמת את תבניות השפה העברית.

אם כך, מקור ה"לוגו", כמו מושגים רבים בשפתנו, הוא במונח היווני Logos שפירושו מילה. העברית אימצה את המילה לוגוס בצורתה לתחום הפילוסופיה – מושג, מאמר, הדיבור האלוהי שבו נברא העולם – ובהשפעת האנגלית הטמיעה גם את הצורה לוגו (Logogram: סימן או רישום של מילה, קיצור מוסכם למילה; Logo: סמל מסחרי).

בשנת 1937 הופיעה המילה לוגו לראשונה בכתבים בעברית ומאז ניתן למצוא אותה גם במילונים עבריים ואף במילוני האקדמיה ללשון.

עם כל זאת ולמרות שכיחות השימוש בה, בשנת 1994 נמצאה לה חלופה – סַמְלִיל. מקורה של סמליל במילה העברית סֵמֶל, והיא נוצרה על פי מנגנון הקטנה שמכפיל את סיומת המילה, בדומה לחֶלְקִיק ולגַחְלִילית.

אז מעתה No Logo, אִמרו סמליל.



תגובות פייסבוק