פינת הלשון אדראותנות או אותיינות: האם יש צורך בחלופה עברית למילה טיפוגרפיה?

בכל שפה מסתתרות מילים זרות שהתאזרחו אצלה, לפעמים טוב כל כך עד שקשה לנו להבחין בזרותן. "מכונית" לדוגמה – על פניו נראית כמילה עברית לכל דבר. אך מכונית היא נגזרת של המילה "מכונה¹", שמקורה הקדום ביותר הוא בכלל מן היוונית: mēkhos². עברית ספגה מקדמת דנא מילים רבות, מארמית, מאכדית ומערבית – אחיותיה השמיות, אך גם מיידיש, יוונית, לטינית, צרפתית, רוסית וכיום בעיקר מהאנגלית. הביטוי "נו", למשל, מקורו ברוסית, והמילה "סבבה", יש לי חשד, מקורה בצרפתית ça va, ובעברית "זה בסדר", כפי שיצא לי לשמוע רבות במונטריאול אנשים המכפילים את הביטוי "סה¯וה, סה¯וה" כדי להדגיש אותו³.

למרות זאת, השימוש העכשווי הנרחב באנגלית כחלק מן הרצון להשתייך לקהילה הבין־לאומית מביא, לדעתי, לדילול השפה והמרת מילים קיימות בחלופה לועזית מוצלחת פחות. כך למשל, עקב השימוש הנפוץ בתוכנות אדוֹבִּי ואחרות, הולך ורווח השילוב של מילים לועזיות בדיבור של מעצבים גרפיים. הינה ניסוח שרק מעצבים יבינו:

להקטין את הפונט ולצמצם את הלדינג. הקרנינג בין הלמ"ד לאל"ף קטן מדי, אולי כדאי לנסות רגיולר ולבלר את הרקע. סך הכול, הטיפוגרפיה נראית טוב.

ובעברית:

להקטין את הגופן ולצמצם את הריווח בין השורות. המרווח בין הלמ"ד לאל"ף קטן מדי, אולי כדאי לנסות משקל רגיל וטשטוש הרקע. סך הכול, הטיפוגרפיה נראית טוב.

האם טיפוגרפיה היא תורת האות?

לפני כמה ימים, במהלך שיטוט סתמי בפייסבוק, נתקלתי במודעה של אאא על מונחי טיפוגרפיה, בה באמצעות פירוק חלקי האותיות המרכיבות את המילה "טיפוגרפיה" צוינו מונחיהם העבריים. אך הדבר שקפץ לי לעין מתוך המודעה היה המושג "טיפוגרפיה" שמככב במרכזה וזועק לועזית. איך אומרים "טיפוגרפיה" בעברית, תהיתי לעצמי. הרב גוגל לא מצא לי פתרון. גם המונח שהציע לי עורך המגזין, "תורת האות", נשאר בעייתי בעיניי – מכיוון שהמילה "תורה" נאמרת בהקשר של לימוד והוראה, והעוסקים בטיפוגרפיה אינם בהכרח מורים או תלמידים אלא מעצבים. במחשבה נוספת הגעתי למסקנה שטיפוגרפים חוקרים את מבנה האותיות כצורות. לכן בחרתי לבחון מקרה דומה – מעצבי הבניינים, האדריכלים, ולנסות לחלץ מהם פתרון יצירתי.

כדי להחליף בהצלחה את המונח 'טיפוגרפיה' עלינו למצוא מילה נעימה לאוזן של דובר העברית

מקור השם אדריכל הוא בשפה האכדית ז"ל – ארדו־אקלי (משרת היכל)⁴. התרגום המילולי של המונח "טיפו־גרפיה" הוא: "רישום אות" או "רישום אותיות". לכן אולי אפשר להתייחס למקצוע הטיפוגרפיה כאדריכלות של אותיות. אך עדיין "אדריכל אותיות" הוא פתרון ארוך ומסורבל ואף שגוי, כי טיפוגרפים לא באמת יוצרים בתלת־ממד. כדי ליצור מילה שתחליף בהצלחה את המונח השימושי "טיפוגרפיה" עלינו למצוא מילה מתנגנת ונעימה לאוזן הביקורתית של דובר העברית.

עזרה נוספת שראיתי לי לנכון במציאת הפתרון הייתה התבנית לשמות הדגים שבחר חיים נחמן ביאליק. המשורר הלאומי השתמש במילה הארמית לדג: "נון" וצירף אותה בסוף תיאור אופיו של כל דג⁵. כך נוצרו השמות: דיונון (דג הדיו), תמנון (דג השמונה), שפמנון (דג עם שפם) ואמנון (דג האם – אם הדגיגונים של מין זה מגינה עליהם מטורפים⁶).

בלשנות עממית

לכן חשבתי כך: אם נפרק את ההֶלְחֵם "אַדְרִיכָל" (משרת היכל) ונסיר ממנה את הסיומת יכל (היכל) הקשורה למבנים, נשאר עם התחילית האכדית בשיכול עיצורים: אדרו או אדר (משרת). נוכל לצרף אליה את המלה "אות" ונקבל: אַדְרֵאוֹת או אַדְרֵאוֹתָנוּת (על משקל אדריכלות), אַדְרֵאוֹתָן (טיפוגרף), אַדְרֵאוֹתָנית (טיפוגרפית), אַדְרֵאוֹתָנים (טיפוגרפים) אַדְרֵאוֹתָנוֹת (טיפוגרפיות) ואַדְרֵאוֹתָני (טיפוגרפי).

תגובת רונית גדיש, האקדמיה ללשון העברית:

אני חושבת שיש מקום לחשוב על חלופה עברית לטיפוגרפיה. ההצעה שלך להלחים את הרכיב ארדי אל המילה אות מעניינת, אבל אולי אפשר לחשוב על משהו פשוט יותר: לקחת את המילה אות עצמה כנקודת מוצא ולהוסיף לה איזו סיומת, או לצורך העניין לקחת את צורת הרבים אותיות וליצור משהו כגון אותיינות. השאלה המקדמית היא אם בקרב בעלי המקצוע יש עניין בחלופה עברית.

אז מה אתם אומרים, האם יש צורך, ואם כן איזו חלופה עברית לדעתכם היא הטובה ביותר למילה טיפוגרפיה?

1. משמעות המילה "מכונה" המופיעה במקרא היא "כן", "בסיס": "וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת" (מלכים א', ז' כ"ז)2. תשובת גוגל לשאילתת חיפוש: Machine word origin3. הסתייגות: סביר להניח שאין זה אלא פרי דמיוני ומקור המילה "סבבה" מגיע ממקום אחר.4. מתוך הערך: "אדריכל" בוויקיפדיה5. מתוך "פרויקט הדגים של האקדמיה", כתבתו של ניר חסון ב"הארץ" 17.11.2012 6. מתוך הערך: "אמנון (דג)" בוויקיפדיה