כאשר רוצים להסביר כיום כיצד מכונה הקו שיוצא מבסיס האות כלפי מעלה, משתמשים במושג זרוע. את הקו שנוסף אל קווי היסוד הבסיסיים של האות, אנו מכנים עוקץ, או תג. מי שאפיינה, ריכזה והגדירה את הרכיבים הגרפיים של האותיות לראשונה בעברית, הייתה עדה ירדני, בספרה ספר הכתב העברי, שיצא בשנת 1991. ירדני מוכרת לא רק על שום כתיבתה האקדמית כי אם גם בשל עבודותיה הגרפיות, בין השאר עיצוב גופנים, כגון הגופן הידוע 'עדה' ועוד.
עדה ירדני
לפני כשנה, בדצמבר 2017, געש עולם הארכיאולוגיה הישראלי על גילוי כתובת חדשה על גבי אוסטרקון בתל־ערד. לרגל אותה ידיעה ביקשתי מעדה לבצע איתי ראיון טלפוני קצר. היא נענתה בשמחה ושוחחה על מה שהוביל לעיצוב הגופן 'עדה' ועל הספר שעסקה בכתיבתו באותו הזמן. בנוסף הרחיבה על המושג פליאוגרפיה, כיצד התפתח הכתב העברי המוכר לנו כיום ואף ניבאה אילו שינויים נוספים צופן לנו הכתב בעתיד.
אז מה הוביל ליצירת הגופן עדה?
האמת שיצרתי את ״עדה״, עוד לפני שהתחלתי ללמוד פליאוגרפיה באוניברסיטה העברית. בזמן לימודיי במחלקה לגרפיקה ב״בצלאל״ כתבתי במכחול כרזות לצרכניית ירושלים, ועבדתי אצל אליהו קורן בהוצאת תנ"ך קורן, בניקוד התנ״ך ובעבודה גרפית הקשורה לכתב ״קורן". למעשה, ממנו למדתי את כל מה שאני יודעת, בשל היותו מורה קשוח וקפדן. התיקונים היו שלב מאוד חשוב עבורו, והוא לימד כיצד לחתוך את האותיות בגליונות הטקסט המודפס של התנ"ך באזמל מנתחים, ולתקן שגיאות דפוס בהדבקת האותיות בזהירות, באופן שהחתך כמעט שלא ייראה.
אחרי שעזבתי את העבודה אצל אליהו קורן, רציתי שיהיה לי כתב משלי
בשלב מסוים, אחרי שעזבתי את העבודה אצל קורן, רציתי שיהיה לי כתב משלי. הסתמכתי על האותיות שכתבתי במכחול בכרזות לצרכנייה. מובן שהיה זה תהליך שהיה כרוך בניסיונות, סקיצות ובדיקות. אני זוכרת עוד כיצד בצינקוגרפיה של האדון ורש צילמו את כתב 'עדה' שעיצבתי בציור, ואת הפילם הבאתי להוצאת ״כתר״. שם הכין את האותיות למכונת מונוטייפ אדם בשם פרומקין. קראתי לגופן על שמי. כתב ״עדה״ הוכנס בכמה משקלים לקטלוג האותיות של הוצאת ״כתר״.
אילו עוד עבודות יצרת באותה התקופה?
במהלך השנים הרביתי לעבוד בקליגרפיה, בין השאר כתבתי כתובות, תעודות וגם כתבתי את הטקסט של ספרים במקום הדפסה. אחד הספרים היה למשל אגדת האותיות מאת מרים ילן שטקליס ועוד ספר ילדים מאת יהואש ביבר וכמה הגדות של פסח. היום עם הנגישות לגופנים יפים במחשב ממעטים לכתוב ספרים באופן ידני.
כריכת "ספר הכתב העברי" מאת עדה ירדני.
יצרת עוד גופנים חוץ מ'עדה' בסגנון דומה?
כן, עיצבתי כמה גופנים. הראשון היה 'עדה' ואחריו באו ״דפנה״ ו״רפאל״ ולאחרונה ״חגית״. תמיד רציתי לעצב גופן שיחליף את פרנק־ריהל בעיתונים אבל אולי זו הייתה שאיפה מוגזמת.
אגב גופנים על־זמניים, לפני מספר חודשים, בזכות טכנולוגיה חדשנית, התגלתה כתובת חדשה על גבי אוסטרקון (שבר־חרס), שהתגלה בשנות ה־60 בתל ערד...
כן, שמעתי על הגילוי זה. טכנולוגיית הצילום שבה הם השתמשו חשפה את הטקסט על גבו של אוסטרקון מערד שכתוב בכתב העברי הקדום - כתב דעץ. השימוש בכתב זה לכתיבת הלשון העברית נדחה בזמן גלות בבל על ידי הכתב הארמי הרשמי של האימפריה הפרסית, וממנו התפתח הכתב העברי (ה"יהודי" – כלומר מארץ יהודה). זהו הכתב בו אנו משתמשים כיום. כתב "דעץ" חדל לגמרי לשמש אצל היהודים אחרי מרד בר־כוכבא, ומי שהוסיף להשתמש בו היו השומרונים, הכותבים בנוסח מודרני שלו עד היום. הספר הבא שלי יעסוק בהיסטוריה של הכתב העברי הקדום. הכתב הארמי שימש באימפריה הפרסית ״מהודו ועד כוש״ ככתב תקשורת בינלאומית. לאחר נפילת האימפריה התפתחו מן הכתב הארמי סגנונות כתב מקומיים רבים, וביניהם הכתב ה״יהודי״ והכתב ה״נבטי״ שממנו התפתח הכתב הערבי.
פונט עדה. מתוך קטלוג בצלאל
כיום, כאשר אנו מבקשים להגדיר את חלקי האות בעברית, אנו מבססים את זה במידה רבה על מונחים שטבעת ב״ספר הכתב העברי״. כתיבת הספר היתה חלק מפרסם הדוקטורט שלך?
לא, הדוקטורט שלי עסק בכתבי היד שאינם מקראיים ממדבר יהודה וחומרים סמוכים. לאחר מותו של הארכיאולוג והרמטכ"ל יגאל ידין עבדתי על עזבונו ופרסמתי את התעודות ממדבר יהודה (שאינן ספרותיות), בשני כרכים עבים בעברית ובאנגלית. זה היה כבוד גדול. במשך חמש־עשרה שנים עמלתי על פענוח הכתב והאותיות בתעודות הרבות הכתובות בכתב רהוט, וביניהן גם מכתבי בר־כוכבא והתעודות מארכיון בבתא. העתקתי את הטקסטים מן המקור ועברתי על כל אות ואות, והתחקתי אחר המבנה והצורה. באותה התקופה לא היו מכונות, מחשבים או פוטושופ כמו היום, שמאפשר להגדיל את האותיות. למעשה גם היום עדיין לא המציאו מכונה דיגיטלית לתיאור מורפולוגי של האותיות בכתבי יד. בספר הכתב העברי הצעתי שיטה לניתוח האותיות להשוואה בין כתבי יד אבל עד כה לא נמצא מי שיתרגם את השיטה לתוכנת מחשב.
יש המכנים את חלקי האותיות במונחים מעולם הבנייה. אם הייתי מגיעה משם, ייתכן שהיתי עושה זאת גם
את ספר הכתב העברי אני זוכרת שכתבתי בזמן אחת המלחמות, כאשר נאלצתי להישאר בבית. את המונחים עצמם קבעתי לבד. חלק שאלתי ממונחים מוכרים מתוך הכתב הלטיני, ובחלק נעזרתי במונחים שהיו מוכרים וקיימים במקורות היהודיים, כמו תג לדוגמא. יש המכנים את חלקי האותיות במונחים השאולים מעולם הבנייה. זה מעניין. אם הייתי מגיעה מעולם ההנדסה או הבנייה, ייתכן שהייתי מבססת את המונחים על מינוח הלקוח מעולם זה, אבל אני מגיעה מתחום הגרפיקה והפליאוגרפיה.
מה זה בעצם פליאוגרפיה ומה ההבדל בין טיפוגרפיה, פליאוגרפיה, ואפיגרפיה?
טיפוגרפיה היא התחום שעוסק בסידור הטקסט בדפוס כגון בספרים ומסמכים. האפיגרפיה מתייחסת לתוכן של כתבי יד. משם גם נגזר השם - המונח אפוס הוא מלה יוונית. אם האפיגרפיה מתייחסת ל״מה״ - לטקסטים של כתבי היד, הרי שהפליאוגרפיה מתייחסת ל״איך״ – היא בוחנת את הכתב ואת התפתחותו מבחינה גרפית.
עדה בוחנת כתובת עברית. מתוך האתר baslibrary.org
אז על מה מסתכל הפליאוגרף כשהוא בוחן כתב־יד?
כשאני מסתכלת על כתבי יד אני בוחנת את כיוון משיכות האותיות הנובע ממכשיר הכתיבה או החריטה. השינויים החלים בסימני כתב במהלך הזמן הם בדרך כלל הדרגתיים. אחת הדוגמאות המובהקות שאני נותנת בספר הכתב העברי היא השינויים שחלו במשיכה השמאלית או היחידה באותיות שעטנ״ז ג"ץ – שבע אותיות שעליהן נוהגים כיום להוסיף שלושה תגים בצורת האות ז'. תעודות מן המאה הראשונה לספירה מלמדות כי אותה קבוצה של שבע אותיות עדיין לא התגבשה. אבל במאה ה־7 או ה־8 כבר ניתן להבחין בייצוג מלא של קבוצה זו ובעיטור השונה שהן זוכות לו מיתר האותיות. זה לא עניין של ציווי תנ״כי, כי אם השתקפות צורת האותיות שנהגה בתקופה בה נקבעו הכללים לכתיבת כתבי קודש. כלומר, הפרשנים המאוחרים של כללים אלה לא הכירו את הצורות המקוריות, שלא היו לנגד עיניהם, ולכן יצרו צורות מלאכותיות שאינן דומות למקור.
הפליאוגרפיה עוסקת בעיקר בכתבי־יד, והכתיבה הידנית היא זו שמובילה לשינויים במבנה הסימנים. צפויים לנו עוד שינויים מהותיים בצורת האותיות, הרי היום עיקר הכתיבה נעשית בדפוס ובהקלדה?
לפני כמה זמן הלכתי לחנות של "גרפוס" בירושלים, ובזמן שהמתנתי ראיתי עבודה של סטודנטית מבצלאל. נתנו להם כתרגיל, ככל הנראה, לעצב סגנון חדש של אותיות אלפבית. הצצתי בעבודה שהיא הביאה כדי לצלם במכונת הצילום והיא הייתה מעניינת מאוד ויצירתית. שינויים תמיד יהיו. אבל אני מעריכה שאלה לא יהיו שינויים בסיסיים ומהותיים במבנה האות כי אם בעיקר שינויים סגנוניים.
