יום עבודה מאגר התיקונים האלפביתי לכותבים

חלום מאגר התיקונים האלפביתי לכותבים מלווה אותי בגלגולים שונים מאז העידן הרחוק של האֵמוּן בדפוס. חברים שנעזרו בשירותי העריכה שלי ידעו שאני "אוספת תיקונים" מכל הטקסטים שאני עורכת וחיכו שאפרסם אותם בספר או אתחיל לכתוב מדור תיקונים בעיתון (או לפחות טור אורח מזדמן באחד מהבלוגים שלהם). אבל לי היה אמון בעיקר בכתב יד...

במשך שנים מילאתי מחברות, פנקסים וערימות של פתקים בתיקונים ודוגמאות עריכה, שמעולם לא אוחדו, לא הוקלדו ולא הפכו למדריך שלם.

הדבר הכי דומה למאגר שיטתי שיצרתי היה אלפון תיקונים פרטי, גם הוא בכתב יד (בשלושה עטים צבעוניים, עם "אייקונים" שצוירו ידנית בעיפרון), שהתחלתי להכין לפני שנים במתנה לחבר ולא הושלם מעולם. אבל ממנו נולדו גם עקרון "לקסיקון השיבושים" (ארגון התיקונים על פי אל"ף-בי"ת של הצורות השגויות) וגם כמה מהאפיונים הגרפיים של הרשומות.

כשזכיתי בפרויקט "יום עבודה" ידעתי מיד שני דברים: שהמאגר לא יוכל להיכתב ולהתפרסם בבת אחת, ושחלום הדפוס צריך להיגנז. את יום העבודה שלי (או קצת יותר מזה) הקדשתי להתאמה של רעיון "האלפון" לפלטפורמה האינטרנטית: בהתחלה הכנתי (בכתב יד) רשימה אלפביתית של השיבושים הנפוצים ביותר ובנפרד רשימה של קטגוריות תיקונים. אחר כך הגדרתי כמה קטגוריות שרציתי שיהיה להן ייצוג במאגר הראשוני. רק אז עברתי למחשב וכתבתי ארבעה ערכים לדוגמה, בקטגוריות שונות.

מכיוון שלא ידעתי כלום על תכנות או על עיצוב, השלב הבא היה לבדוק איך אני יכולה לנצל תבניות קיימות של בלוגים בוורדפרס כדי לייצר מאגר שיתעדכן בקצב שמתאים לי, לממש בו את כל האפיונים שתכננתי בגרסת הלואו־טק ולהרוויח מהטכנולוגיה כמה אחרים: רציתי כמה עמודים קבועים עם הסברים כלליים יותר; ערכים באורך משתנה אבל בעלי מבנה קבוע, עם אפשרות לשיבוץ תמונות וכיתובים; כמה סוגי הדגשות גרפיות שיבליטו את מבנה הרשומה ובעיקר את השגיאות שמופיעות בה כדוגמאות; אפשרות מיון לקטגוריות ותצוגה של רשימת הקטגוריות; אפשרות להציג רשומות מתוארכות מהראשונה לאחרונה (ולא להפך); קישורים פנימיים (בין רשומות) וחיצוניים (לבלוגים ואתרים אחרים); אפשרות חיפוש; אפשרות תגובה.

לא כל התבניות של וורדפרס בעברית סיפקו לי את כל המאפיינים האלה, אבל בשלב כלשהו היה ברור שאני לא יכולה לחשוב על המאגר הזה מתקיים בשום פורמט אחר. מה שמשעשע אותי בדיעבד הוא העובדה שהתבנית שבחרתי בסופו של דבר (למרות כמה מגבלות עיצוב חמורות) היא זו שהכי הזכירה לי את מגזיני התרבות שהיו אהובים עליי בעידן הרחוק ההוא של האמון בדפוס. אפילו קוראים לה "The Columnist". אז בסוף בכל זאת יש לי טור.

alphoni.wordpress.com