בוגרים מדריך הישרדות לבוגרי תואר ראשון בתקשורת חזותית

אם גם אתם נמצאים במצב שיטוט מתקדם אחרי פרויקטי־הגמר שלכם, ולא מוצאים איך ממשיכים מכאן, המדריך הזה נכתב בשבילכם. סמכו על שי, היא ניסתה הכל בעצמה

מאת

מזל טוב. הנה, זה נגמר – ארבע שנים עמוסות, סמסטר אינטנסיבי, הגשה מרגשת, תערוכה מסכמת וזהו. מה עושים עכשיו? עברו שנתיים מאז שסיימתי, אבל אני עדיין זוכרת את החודשים הקשים שהגיעו אחרי התואר. אחרי ארבע שנים בבצלאל, פתאום יצאתי לחיים האמיתיים וזה נראה מאיים. כדי להקל עליכם אני משתפת אתכם במדריך כמעט אופטימי לחודשים הראשונים שאחרי התואר.

ספוילר: בסוף שרדתי.

הפסקה

לקחת הפסקה מעיצוב. להבין שאתם בוגרים, אתם יודעים מה יפה ונכון, אבל לא לכל דבר יש משמעות, ולא כל פוסטר שתיראו מלווה בקונספט קריאטיבי ומסר עמוק. יש דברים יפים כי הם פשוט ככה – יפים. אפשר להתרגש ממשהו בלי לדעת למה. גם אם תיקחו הפסקה, תמיד תישארו בני־אדם שאוהבים אסתטיקה ותזכרו הרבה ממה שלמדתם, אבל אם לרגע מפסיקים להסתכל על דברים בצורה ביקורתית, אפשר להיזכר למה בכלל הלכנו ללמוד עיצוב ולהצית את הלהבה מחדש.

תבינו שאתם בוגרים, ויודעים מה יפה ונכון, אבל לא כל פוסטר שתיראו מלווה בקונספט קריאטיבי ומסר עמוק

במקום להישאב לחיפוש עבודה והתסכול שמתלווה אליו, טיול בחו״ל או מלצרות או אפילו מלצרות בחו״ל (זו הבחירה שלי), יגרמו לכם להבין את עצמכם טוב יותר. אחרי כמה חודשים כאלה, קל לזהות את הדבר שאליו אתם מתגעגעים ביצירה ועיצוב, ולהיזכר מה מתאים לכם ולקצב שלכם. אולי תגלו בכלל שאתם מתים על הפונט 'ספיר', וכל הזמן הזה רק התביישתם לגלות.

חזרה לשפיות

וואו וואו וואו לישון ולאכול דחוף. לפני שהעיגולים השחורים מתחת לעיניים מתקבעים שם לתמיד.
תעשו בדיקות דם וכאלה, כי אנחנו כבר מבוגרים ובאמת צריך. תהיו טובים אל הגוף שלכם, זה המקדש שלכם. בריאות אמן.

חברים של שי מארגנים בבצלאל את איזור הפגמ"ר שלה

פעילות גופנית

אם יש לכם ריק, תמלאו אותו. ופעילות גופנית זה באמת פתרון טוב בשביל זה. פעם חשבתי שזה שטויות שאנשים חטובים אומרים כדי להיות אפילו יותר בלתי נסבלים, אבל אז גיליתי שאם מתמידים בפעילות גופנית זה עושה פלאים גם לנפש.

האנשים שנשארו מאחור

בזמן הלימודים הפכנו לעסוקים יותר, ביקורתיים יותר ומתלבשים טובים יותר, וזה כנראה לגיטימי שהתרחקנו מאנשים חשובים בדרך. אבל עכשיו אין לנו תירוצים, ובתכלס כדאי לפרגן באהבה לאנשים שאנחנו רוצים להשאיר סביבנו. אז יאללה, לשלוח איזה הודעת וואטסאפ לחבר, איזה מסרון לחברה, איזה סנאפצ׳ט לסבתא ולהשקיע בהם קצת.

סדר חייב להיות

זוכרים שהיתה לכם איזה הגשה בשנה א׳ סמסטר ב׳, שחשבתם שהיא מדהימה וגאונית והמצאתם את הגלגל, וזהו, אתם סגמייסטר עכשיו? או, אז זה בדיוק הזמן המתאים להסתכל אחורה על ההגשה ההיא וגם על האחיות שלה, לראות מה עברתם ולאן הגעתם - כי בסופו של דבר כולם אוהבים נוסטלגיה. תפרסו את העבודות ביחד, תשימו מוזיקה מרגשת ברקע ותיזכרו במונטאג׳ של כל הרגעים הנפלאים שהיו לכם בלימודים.

לפעמים תגלו בין העבודות מהתואר איזו שפה מקורית שיצרתם או משהו ייחודי רק לכם שהגיע זמנם להתגלות

וברצינות – מה כן אפשר ללמוד מזה? לפעמים תגלו בין העבודות מהתואר איזו שפה מקורית שהסתתרה לה, איזשהו סגנון או בידול ובקיצור, משהו ייחודי רק לכם שלא ידעתם שאתם מפתחים שהגיע זמנם להתגלות, ואם תצליחו לזהות אחד כזו - יהיה לכם הרבה יותר קל להתקדם הלאה, וזה חֲבִּיבְּתִי, בדיוק הצעד הראשון בדרך לירח.

ובכל זאת, פרויקט־גמר

לפני שתאבדו את הסבלנות אליו (או סתם את התיעוד שלו כי הכלב בדיוק אכל לכם את ההארד־דיסק), זה לגמרי הזמן לקדם את פרויקט־הגמר. תשלחו אותו לתחרויות, לעיתונים, לקבוצות שמתעסקות בנושא ותפיצו אותו לכל מקום שיכול להתאים. תשאלו את לירון, זה יכול לעבוד מדהים. והכי חשוב, אל תדחו את המשימה הזו כי לפני שתשימו לב, הזמן יעבור ואתם תשקעו בדברים אחרים והפרויקט יישכח.

מרחוק רואים דברים אחרת. קולאז' מלונדון ששי יצרה אחרי הפגמ"ר

להבין שהכל בסדר

הלימודים נגמרו רק עכשיו, וזה בסדר אם עדיין לא מצאתם את המקום שלכם. אל תתרכזו במה שקורה בחיים של שאר החברים למחזור, ובמקום זה נסו להתקדם בקצב שלכם לכיוון שמרגיש נכון. תזכרו שיש עוד המון זמן עד שיהיה שוב חופש כזה, אז אין סיבה למהר ולהתחיל לעבוד. אתם צעירים, חכמים ויפים וכל החיים לפניכם. תקדישו זמן לעצמכם בכדי לנסות להבין מה אתם רוצים ומה היא עבודת החלומות שלכם (תהיו מציאותיים). אם עבודת החלומות שלכם לא קיימת – תמציאו אותה, והיידה, תתחילו לעבוד.



2 תגובות

תגובות פייסבוק