חמישה מעצבי ספרים

ספיישל שבוע הספר עם מיכאל גורדון, אביגיל ריינר, נועה שוורץ, קרן גפני וגולן גפני

לכבוד שבוע הספר העברי ביקשנו מחמישה מעצבות ומעצבים לספר על המומחיות שלהם: למה בחרו לעסוק דווקא בעיצוב ספרים, מה חשוב להם בעבודה ואיזה קולגה הם מעריכים במיוחד. קבלו את המעצבים שלא זקוקים לשבוע מיוחד בשנה כדי לדפדף:

 

אביגיל ריינר

2

נולדתי וגדלתי בירושלים. לימודים מחקריים קרצו לי והתלבטתי בין לימודי תולדות־האמנות באוניברסיטה העברית או בבצלאל. החלטתי שיהיה מעניין להפוך את האהבה שלי לעולם החזותי למקצוע. סיימתי את הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ב־2007 וישר אחר־כך התחלתי לעבוד עם מיכל סהר וקובי לוי בסטודיו שחלקו בתל אביב, שהיה עבורי בית־ספר נוסף ומדהים. העבודה בסטודיו התמקדה בעיצוב ספרים ותערוכות כך שהתמזל מזלי להחשף לאמנים, אוצרים ומוסדות תרבות שונים. במקביל התחלתי ללמד בשנקר וב־2010 הקמתי סטודיו עצמאי, The Studio, יחד עם בן זוגי שלומי, בו אני עוסקת בעיקר בעיצוב ספרי אמן וקטלוגים, לצד עיצוב אירועי תרבות ותערוכות. לצד העבודה למדתי לתואר שני ב"יחידה לחקר התרבות" באוניברסיטת תל־אביב מתוך תחושה שחסר לי ידע תאורטי על המקצוע שלי, או ליתר דיוק - הבנה עמוקה יותר של "מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, מה מגדיר את התרבות שלנו ולמה". לאחרונה סיימתי את הלימודים בהצטיינות.

איך הגעת להתמחות בעיצוב ספרים? למה דווקא ספרים?

התחנכתי בבית של אוהבי ספר; בית הורי הוא ספריה עצומה ובלתי נדלית (עד היום אבי חייב לקנות בחנויות יד־שניה לפחות שני ספרים בשבוע...). האהבה למילה הכתובה יחד עם ההנאה שבפן החושי של האובייקט הספרי - המגע עם נייר, ריח הדפוס, הכריכה על שלל מימדיה - גרמה לי לרצות להתעמק בפורמט הזה. לאחרונה הבנתי שכמעט כל פרוייקט שעשיתי במהלך הלימודים הסתכם בפורמט מדופדף כלשהו, אפילו כשלא היה צורך... יש משהו פרדוקסלי בפורמט הזה - הוא מאפשר המון בטווח מאוד ברור של גבולות. דווקא במקום היחסית מצומצם של נייר, טקסט, ריבוע וכו׳ אני מוצאת המון חופש יצירה.

יש משהו פרדוקסלי בפורמט הזה - הוא מאפשר המון בטווח מאוד ברור של גבולות.

מה חשוב לך כשאת מעצבת ספר?

חשוב לי לייצר אובייקט נחשק. זה אמנם ביטוי שגור במחוזותינו, אבל אני חושבת שהוא נקודת המוצא שלי בכל פרוייקט. תהליך העבודה מייצר אצלי שאלות על מנת להגיע למוצר שכזה: מה בתוך הספר יכול לקרוץ לקורא/ צופה הפוטנציאלי? כיצד עבודת האמן תעבור בצורה הכי טובה וכיצד אני יכולה לייצג אותה באמצעים העומדים לרשותי כמעצבת. דבר נוסף שחשוב לי כמעצבת ספר הוא להיות שקופה. מכיון שאני עובדת עם אמנים שעבודתם היא זו שצריכה להיות גולת הכותרת של הפרוייקט, חשוב לי שהאמצעים שבהם אני בוחרת להציג את עבודתם יהיו כאלה שלא יפריעו אלא יחמיאו ויתכתבו איתה. תהליך כזה דורש צניעות עיצובית, לא כל טרנד או גחמה עיצובית - מקומה בספר אמן.

ספר אחד שעיצובו היווה אתגר מיוחד עבורך:

ספר האמן של ברכה אטינגר הוא הספר הגדול ביותר שאי פעם עיצבנו בסטודיו, למעלה מ־500 עמודים. ברכה היא אמנית ותאורטיקנית בינלאומית שהציגה תערוכת יחיד בבינאלה האחרונה באיסטנבול. מכיון שלאמנית בסדר גודל כזה יצאו לאור הרבה מאוד קטלוגים, האתגר היה לנסות לייצר ספר "אחר". זאת הסיבה שספר האמן שלה כלל הרבה מבטים שונים מן המקובל, כשלמעשה אף אחד מהעמודים לא כלל את העבודות שלה בשלמותן: באמצעות קלוז־אפ על ציורים ורישומים, קיטועים של פריימים ורצפים של סוגי מדיה שונים, יצרנו נקודת מבט חדשה עליהן. אתגר נוסף שעמד על הפרק היה הרצון של האמנית להכניס "הכל" - מחשבות, השראות, טקסטים שהיא כתבה ושכתבו עליה. הספר מחולק לפרקים שונים כדי ליצור גרף משתנה של חוויות, כך שהצופה יכול לחוש נקודות של "קליימקס" ו"אנטי קליימקס" ולהתאוורר מהאינטנסיביות של הדפדוף. העבודה על הספר היתה פרי עבודת צוות מצויינת: לאה אביר (אוצרת הספר), טליה הלקין (העורכת הלשונית) וזהר קורן (מעצב שותף, שהיה סטודנט שלי וכיום משתף עימי פעולה).

Bracha0 Bracha1 Bracha3

מעצב או מעצבת ספרים אחד שאת מעריכה:

אני מעריכה מאוד את עבודתו של מיכאל גורדון. אני רואה בו את אבי עיצוב ספרי האמן בארץ. אנחנו שונים מאוד בקו העיצובי שלנו אך אני שואבת השראה מלשמוע ולהבין את תהליכי העבודה שלו.

 

 

מיכאל גורדון

MAG,-P-of-MG

מארי-אנג׳ גיימינו, פורטרט של מיכאל גורדון

למדתי במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל. באמצע תקופת הלימודים התחלתי להיחשף לאמנות שהשפיעה עלי, בעיקר משלבי המעבר של האמנות הנטורליסטית דרך הקוביזם למופשט, ולאמנים כמו מונדריאן ומלביץ׳. באמצעותם הבנתי שהדף הוא חלל שיש לעבוד בתוכו באמצעים ובהבנות מורכבות יותר מאשר הלימודים הציעו לי. כמו כן הושפעתי מאמנות פרימיטיבית, בעיקר אפריקאית, ודרכה מעבודתם של אמנים כמו פיקאסו, ג׳קסון פולוק וג׳וזף בויס, שבאמצעותם הבנתי שהדף הוא מרחב בו מתקיים "אירוע". בנוסף הבנתי, שהעיצוב ניזון ממהלכים שהתרחשו ועוכלו באמנות שנים לפני שהיו זמינים כמודלים וחומרי עבודה בידי מעצבים. לכן אני מעדיף להיות ניזון מחומרים לא מעובדים בתחומים מגוונים שמעניינים אותי; זה מאפשר לי לעבוד עם תוכן הדברים, ולהגיע לפתרונות חופשיים מהשפעה של טרנדים ואופנות מתחלפות.

איך הגעת להתמחות בעיצוב ספרים? למה דווקא ספרים?

כאמור, התהליכים שעברתי הרחיקו אותי מעולם העיצוב וקירבו אותי לעולם האמנות. מאידך, בהכשרתי אני מעצב גרפי וטיפוגרף וזאת טריטוריית הביטוי האמיתית שלי. התחלתי לעצב ולהפיק ספרי אמנות בצורה טבעית וחלקה, שם הכל התחבר: עבודה ברמת קומוניקציה שלא דורשת התאמה בלתי פוסקת לטעם כזה או אחר, אלא רק נאמנות לתכני העבודה. בתחילת עבודתי התחום היה בחיתוליו בארץ, השוק היה מצומצם ולא מפותח - דבר שאיפשר לי חופש רב ואפשרות לנסח מתודולוגיה וסטנדרטים של עבודה שהתאימו לי.

הספר הוא האמצעי הפשוט, המהיר והמשוכלל ביותר להכניס רעיונות לתוך התרבות.

מה חשוב לך כשאתה מעצב ספר?

הספר הוא האמצעי הפשוט, המהיר והמשוכלל ביותר להכניס רעיונות לתוך התרבות. נבואות על מותו היו כל השנים, הגיעו בגלים ולא התממשו, לכן המשימה היא שהספר יהיה על־זמני, יתבלה ויראה חיוני וטרי, פיזית ותוכנית. השרידות הפיזית ברורה, אך השרידות התוכנית מסובכת הרבה יותר, והיא דורשת לימוד והעמקה ותלויה ביכולת לייצר טרנספורמציה הולמת של התכנים למדיום של הספר, כך שיזכה לחיים מקבילים ורלוונטיים לאורך שנים.

gordon

מתוך הספר Mes Poupées, צילום: עודד לבל

ספר אחד שעיצובו היווה אתגר מיוחד עבורך:

הספר Mes Poupées של מארי-אנג׳ גיימינו. נסיבות ההזמנה היו פרויקט במוזיאון אזורי ליד נאנט בצרפת. המוזיאון ביקש מאמנים להזמין שותפים והוזמנתי לעשות ספר, שעתיד להיות אובייקט בתערוכה. התקציב היה מצומצם במיוחד ואיתו החלטנו להסתדר. הספר מכיל 48 עמודים ריקים בכריכה קשה, בהם מוחדרים 23 דפים בהם נראים ידי האמנית מחזיקות עבודות שונות שהודפסו על גיליון צבע נפרד שחולק ל־49 דפים שנאספו בסדר מסוים. כך נוצרו 1000 סטים של דימויים שונים, כך שכל ספר שונה מהאחר, דבר שמדגיש את הייחודיות שלו. חלוקת הגיליון יצרה גודל לכל הדפים והוא שקבע את גודל הספר. הייצוג של העבודות מתעתע, לא ברור אם הן רפרודוקציות או אובייקטים, ומעמדן משפיע על קצב וצורת הדפדוף. ידיה המצולמות של האמנית מתייחסות לידיו של המדפדף בספר והן שנותנות את קנה המידה ויחסי הגודל בין המציאות לבין הייצוג. בגלל עצמאיות הדימויים, הקורא יכול לערוך את הדימויים כרצונו, דבר שמזכיר שימוש פונקציונלי מקובל בספרים, בהם נשמרים פרחים, פרפרים וקטעי עיתונות, כמו גם אסוציאציה לדפי תיקון (אראטה) שהשימוש בהם היה נפוץ בעבר. אם כך, הספר הזה, דווקא בגלל פשטותו וצניעותו מקפל בתוכו נושאים חשובים ועקרוניים בהבנה שלי את המדיום.

העבודה שלי מבוססת על לימוד, דיאלוג, הפנמה ונקיטת עמדה.

מעצב או מעצבת ספרים אחד שאתה מעריך:

מקורות ההשראה שלי הם תוכניים, ואף שראיתי במשך השנים עבודות נפלאות של מעצבים, תמיד שאבתי את פתרונותיי מתוכי ומהידע שצברתי. אין לי הרגל או צורך לראות עבודות של אחרים או לבקר בחנויות ספרים. העבודה שלי מבוססת על לימוד, דיאלוג, הפנמה ונקיטת עמדה. איני אוהב שלקוח מניח בפני דוגמא - מבחינתי זה מסיח את הדעת, לא מועיל ואיני זקוק לזה. בתחילת הדרך הערכתי את עבודתם של דוד טרטקובר ואילן מולכו, והושפעתי על ידי הטיפוגרפיה והחומריות של הגיליונות הראשונים של כתב העת השוויצרי "פרקט". לאחר מכן התחלתי לפתח מודלים לתמרון בין מתכונות טיפוגרפיות מסורתיות לבין אופני ייצוג עכשוויים והתעניינתי בעבודתו של משה שפיצר וספרי "תרשיש". בשנת 2009 עיצבתי את ספרו של גרשום שלום "מגן דוד: גילגולו של סמל" (אשר לווה במאמרים נוספים), בו ביצעתי תמרון בין מתכונת טיפוגרפית קלאסית (באות שוקן, לה הוספתי ניקוד), לבין ייצוג מורכב של דימויים מעטים, שלכל אחד מהם תפקיד ומעמד אחר. את הספר עיצבתי כמחווה למשה שפיצר ולעשייתו כעורך וכטיפוגרף ולבני דורו - וגרשם שלום בראשם - על התרבות ההומניסטית והמחקרית המופתית שהביאו איתם מגרמניה.

 

 

נועה שוורץ

NoaSchwartz

סיימתי את הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ב־2005. בשמונה השנים שלאחר הלימודים היתה שותפה ומנהלת של סטודיו KN, שמתמחה בעיצוב קטלוגים וספרים למוזיאונים וגלריות. בשנים 2014-2010 עמדתי בראש המחלקה לעיצוב גרפי בסטודיו רון ארד בלונדון. במהלך השנים הצגתי בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם וזכיתי בפרסים שונים עבור עבודתי (בהם פרס ההצטיינות TDC Tokyo עבור קטלוג התערוכה של רון ארד במוזיאון העיצוב בחולון). כיום אני בעלת סטודיו עצמאי בתל־אביב שמתמחה במיתוג ועיצוב קטלוגים וספרים, מלמדת במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, ולומדת לתואר שני בתכנית הבינתחומית באמנויות באוניברסיטת תל־אביב.

איך הגעת להתמחות בעיצוב ספרים?

כחלק מ"פורטרט כתוב", פרוייקט הגמר שלי בבצלאל, עיצבתי שלושה ספרים לשלושה אנשים שונים. חקרתי כיצד יוצרים ומעצבים ספר לאדם מסויים על־ידי שימוש בטיפוגרפיה, לייאאוט, חומריות וכו׳.

מה חשוב לך כשאת מעצבת ספר?

הספציפיות של העיצוב ביחס לנושא ולחומרי הספר. מצב שבו ניתן לצקת כל תוכן אל תוך הספר לא מעניין אותי.

ספר אחד שעיצובו היווה אתגר מיוחד עבורך:

היה מרתק לעבוד עם האמן אורי קצנשטיין על קטלוג התערוכה "BACKYARDS". אורי ידוע כפרפקציוניסט והרבה אנשים יעצו לי לא להכנס לפרויקט. זה קצת הרתיע אותי, אבל ברגע שהתחלנו לשוחח על הקטלוג נוצר ביננו דיאלוג מרתק ופורה שהמשיך לאורך כל התהליך. אתגר נוסף היה יצירת הפונט "BACKYARDS" (בשיתוף איליה יסינוב), שהתבסס על פונט ידני שאורי יצר לפני שנים וליווה אותו בעבודות שונות.

Backyard_NoaSchwartz_01 Backyard_NoaSchwartz_02 Backyard_NoaSchwartz_03

מעצב או מעצבת ספרים אחד שאת מעריכה:

רוני שניידר עיצב מחדש את הרומן "IT" של סטפן קינג במהלך קורס עיצוב ספרים שאני מלמדת בשנקר. העיצוב של הספר, שילוב מנצח בין אינטיליגנטציה לרגש, היה מדוייק ועשוי לעילא ולעילא. זו אחת העבודות המשובחות שנתקלתי בהן מזה זמן רב.

 

 

קרן גפני וגולן גפני

aaa-keren-and-golan_1

למדנו במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון. אחרי כשנה של עבודה כשכירים החלטנו לצאת לדרך עצמאית, ביחד. הסטודיו שלנו עובד מ־2006. כבר מהתחלה חיפשנו את דרכנו בעולם התרבות והאמנות והיום נתח גדול מהיצירה שלנו הוא בתחומים האלה. אחד הפרויקטים הראשונים של הסטודיו היה דווקא פרויקט שאינו למטרת רווח - מגזין האמנות A5 - אותו אנחנו עורכים, מעצבים ומוציאים לאור עד היום, יחד עם המעצבת טלי גרין. תחום נוסף שמקבל אצלנו מקום של כבוד הוא תחום הקולינריה - החיבור בין אוכל לעיצוב הוא כיף גדול, ואנחנו חוגגים אותו בעיקר עם הוצאת הספרים לאנצ׳בוקס כמעצבי הבית שלה.

איך הגעתם להתמחות בעיצוב ספרים?

אנחנו אוהבים ספרים. את הריח של הנייר החדש, את הצבע המצהיב של הנייר המתיישן, את החיבור בין טקסט, דימוי וחפץ, ואת החוויה של להפוך דף ולגלות עולם.

אין ספר שעיצבנו ולא קראנו. מבחינתנו העיצוב הוא חלק בלתי נפרד מהתוכן - משפיע עליו ומושפע ממנו.

מה חשוב לכם כשאתם מעצבים ספר?

קודם כל לקרוא אותו. אין ספר שעיצבנו ולא קראנו. מבחינתנו העיצוב הוא חלק בלתי נפרד מהתוכן - משפיע עליו ומושפע ממנו. לאחר מכן - הטיפוגרפיה. כלי העיצוב העיקרי שלנו: בחירת הפונטים, הקפדה על גדלים, ריווחים, הירארכיות ונוחות קריאה. ובנוסף - חווית הדפדוף - חשוב לנו לייצר קצב מעניין במעבר בין כפולה לכפולה ולהתייחס לחוויה השלמה מהעמוד הראשון ועד האחרון.

ספר אחד שעיצובו היווה אתגר מיוחד עבורכם:

קטלוג התערוכה "מעבר להירושימה" שהתקיימה בגלריה האוניברסיטאית של אוניברסיטת תל אביב ב־2015, היה אחד הפרויקטים המורכבים שעיצבנו. הקטלוג נפרש על פני 280 עמודים ובנוי משלושה חלקים בעברית, אנגלית ויפנית. בין החלק העברי לחלקים בלועזית נפרש רצף העבודות שפרטיהן כתובים בשלוש השפות. האתגר היה בחיבור שלוש שפות שאחת מהן אנחנו לא מבינים (לצערנו), במציאת פתרונות טיפוגרפיים לסוגי טקסטים שונים ולהירארכיות שונות של אינפורמציה, במחשבה על דפדוף ד־סטרי (פתיחה עברית ופתיחה לועזית), ובעימוד רצף העבודות בצורה לא לינארית אלא כזו המייצרת חיבורים מעניינים בין העבודות והיוצרים.

aaa-keren-and-golan_2
aaa-keren-and-golan_3

מעצב או מעצבת ספרים אחד שאתם מעריכים:

מיכאל גורדון. כל ספר שהוא מעצב הוא ספר לימוד בשבילנו. הוא השראה גדולה בכל מה שקשור לטיפוגרפיה ולבנית גריד. הוא יודע לבטא המון במינימום וליצור מערכים טיפוגרפיים מדויקים ועל־זמניים. הכל פשוט נראה נכון וטבעי והאמת שזה ממש לא פשוט.



תגובה אחת על חמישה מעצבי ספרים

תגובות פייסבוק