פונט לוי

׳לוי׳ יוצא למסע במנהרת הזמן של הכתב האשכנזי הקלאסי, ומתגלה מצידה השני כפונט עכשווי המשלב ברגישות מסורת עברית עם עיצוב עכשווי. בעוד הוא משמר את רוח היהודי הנודד באירופה, הוא עומד איתן על הקרקע ועובר מטמורפוזה מרתקת כשלסופה הוא מאמץ את תפקידו כגופן עברי־לטיני מודרני המותאם לימינו.

הסיפור של ׳לוי׳ החל מתוך חיפוש אחר אב־הטיפוס של האות האשכנזית הגותית שהיתה נפוצה במזרח אירופה החל מהמאה ה־15. טיפוס־אות זה מוּכָּר מסגנון כתיבתו של הסופר יואל בן־שמעון, ובהמשך שימש את גרשֹם כהן בהדפסת הגדת פראג בשנת 1526. לאורך השנים, סגנון זה היווה השראה לפיתוח אינספור גופנים, כאשר בין הבולטים שבהם ניתן למנות את ׳סת״ם׳ שעיצבה פרנצ׳קסקה ברוך עבור בית היציקה ׳ברתולד׳, ו׳חוּמָּשׁ שונצינו׳ שעיצב מרקוס בימר ב־1931.

ניגשתי לחדש את הפונט מתוך געגוע לאות הסריפית, זאת שאפשר להריח עליה את הדיו, להרגיש את המרקם של קוביית הדפוס ולשמוע את דפיקות המכונה הגדולה כשהמכבש פוגש את הנייר.

פונט לוי כולל שבעה משקלים ורסטיליים, אותיות באנגלית (Uppercase), תמיכה בשפות הלטיניות של אירופה, נִקּוּד מְדֻקְדָּק, ומספר Opentype Features שימושיים.