טיפו־טיפ על חשיבותו של המקף־העברי

‎מקף־עברי משמש לחיבור בין מלים או חלקי־מילים לכדי מושג אחד. מקומו בחלק העליון של השורה. מנין בא ולאן הלך? כל המידע כאן

בעולמנו המתקדם אין תחום שאינו מושפע מהמהפכה הטכנולוגית, החל מעבודת כפיים ועד לרפואה. השינויים נראים בכל היבט של חיינו: בתחום האמנות, בתחום הצריכה, בתחום הפוליטיקה ועוד. אפילו קשרים בין אישיים השתנו ללא היכר מאז שהטכנולוגיה הפכה לחלק מהותי ובלתי נפרד מחיינו.

מיקום המקף העברי ביחס לגובה השורה. מתוך תרשים האנטומיה של טיפוגרפיה עברית

תחום נוסף שהשתנה בעקבות המהפכה הטכנולוגית, הוא לא אחר מאשר השפה העברית בכלל והמקפים בפרט. איך זה קרה? במקלדת העברית התקנית, משיקולים כאלו ואחרים, לא קיים המקף העברי. כך בחלוף השנים נשמט המקף העברי מן השפה העברית, הוא הושמט מתכנית הלימודים בבתי הספר ואנשים יכולים להעביר את כל חייהם מבלי לדעת על קיומו. הרי בתרבות טכנולוגית כמו שלנו - מה שלא מופיע במקלדת, לא קיים.

מקף עברי מכונה גם "מקף מחבר", "מקף עליון" או "מקף כתף" (כי הוא נמצא בגובה הכתף של האותיות). הוא אינו קו־מפריד כמו שטועים לחשוב, וגם אינו סימן חיסור מתמטי. למקף העברי מאפיינים מסוימים השייכים רק לו: הוא מעט קצר יותר מהמינוס/hyphen ותמיד יופיע בגובה גגות האותיות. בשונה מהקו־המפריד, לפני המקף העליון ואחריו אין מרווחים. רוב הפונטים המקצועיים כוללים את התו הזה כך שאין תירוץ לא להשתמש בו. לעומת זאת, פונטים חינמיים לא תמיד יכללו את המקף העברי.

מקף עליון בשימוש בטעמי מקרא ספרדיים. מקור: ויקיפדיה

מקורו של המקף הוא בטעמי־המקרא – כאשר שתי מילים או יותר מהוות יחידת הטעמה אחת, באופן המשליך על חלוקת הטעמים. לא תמיד שימוש זה היה כפוף למעמדן התחבירי של המילים, אלא ציין כיצד יש לנגן את הכתוב.

מתי משתמשים בו?

לפי "כללי הפיסוק החדשים" של האקדמיה ללשון העברית מומלץ להשתמש במקף־העברי לשימושים הבאים:

  • בצירופי סמיכות כבולה. לדוגמה: בית־ספר, תל־אביב, שפת־אם.
  • אחרי תחיליות. לדוגמה: אי־אפשר, בין־עירוני.
  • לפני סופיות. לדוגמה: מבט־על, מעצמת־על.
  • חיבור בין אותיות למספרים. לדוגמה: ב־2017, ב־20:00, כ־80 משתתפים.
  • חיבור בין אותיות עבריות לאותיות לועזיות. לדוגמה: ל־Facebook, דואר ה־Spam.
  • בתעתיק לעברית של רצף אותיות לועזיות. לדוגמה: אן־בי־איי, סי־אן־אן.
  • כשחוזרים על אותה מילה בתיאור פועל. לדוגמה: פרה־פרה, לאט־לאט.
  • חיבור בין שמות משפחה. לדוגמה: גלילה רון־פדר־עמית.
  • כאשר מילה נחתכת לשניים בשל חוסר מקום בשורה (Hyphenation).

איך משתמשים במקף־העברי?

במחשבי Mac: שילוב המקשים alt + לוכסן שמאלי
במחשבי PC: שילוב המקשים alt + מינוס
באייפון: לחיצה ארוכה על מקש המינוס ואז שליפת המקף־העליון
ותמיד תוכלו להעתיק אותו מכאן: ־

או מכאן:

־

התנועה לשימור המקף העברי

למקף העברי יש מקום חשוב בשפה העברית וזה התפקיד שלנו – המעצבים הגרפיים – להשמיש אותו ולהטמיע אותו מחדש בשפה העברית. ואם גם אתם חושבים כמונו, הצטרפו אלינו לתנועה לשימור המקף העברי ועזרו לנו להשיב עטרה ליושנה ולהחיות את המקף!

לוגואים שונים של התנועה לשימור המקף העברי. קרדיטים: רוני קוך, שביט יעקב, עומרי אברהם, אברהם קורנפלד



תגובות פייסבוק