האוסף שלי גפרורים

רק אחרי שהתחלתי ללמוד בשנקר למדתי להעריך באמת את אוסף קופסאות הגפרורים אותו ירשתי מהסבתות שלי.
מדובר בשלוש קופסאות קרטון כתומות, מבחוץ דיי משעממות עם שאריות דבק של סלוטייפ ששמר עליהן במשך שנים. אבל בתוכן, כמו קפסולת זמן כ־200 קופסאות ואוגדני גפרורים (אם אפשר לקרוא להם ככה) בעיקר אמריקאיים. אני חושבת שרובן משנות ה־70-50 שקיבלה כל אחת מהסבתות בנפרד ממכרים וחברים שביקרו בארצות הברית. אפשר למצוא ביניהן את ג׳ון פ. קנדי, פרסומות של מוטלים בקנזס, לוגואים של קבוצות הוקי, רכבות ניו יורקיות, סיסמאות כמו Success without college, או Church of Monday night football ועוד המון אוצרות קטנים שמגלים רק אם באמת מתעמקים בהן.
מה שמושך באוסף הזה מבחינתי מלבד העובדה שהוא אמריקאי ומגניב ומעורר השראה, הוא העושר הטיפוגרפי והצבעוני הטמון בו והסגנון המיוחד של התקופה הכל כך לא דיגיטלית ההיא.



2 תגובות על גפרורים

תגובות פייסבוק