שו"ת אבירם מאיר

אבירם מאיר, בוגר ויטל (שלימים הפכה למחלקה לתקשורת חזותית בשנקר)
, חי בעמק־יזרעאל, נשוי ואב לשניים. אבירם מנהל את המחלקה לתקשורת חזותית בבי"ס גורן בעמק־יזרעאל, ובין לבין מעצב כרזות, מצייר, מנגן ואפילו מגיש תכנית מוזיקה ברדיו. תפסנו אותו לשיחת סלון כדי להכיר אותו קצת יותר לעומק ולשמוע ממנו על השראה, עיצוב והחיים בעמק.

"לא מעט פרויקטים ארציים ובינלאומיים יוצאים מהעמק ומהגליל 
וזה נותן אופק מקצועי למעצבים מקומיים. 
וחוץ מזה יש כאן הרבה פרגון בין מעצבים."

אבירם, ספר לנו איך הכל התחיל

"
התחלתי לעצב עבור לקוחות כבר בשנה השלישית ללימודים והתעסקתי הרבה בהפקות דפוס. כשגיליתי את עולם הדפוס התאהבתי בו מיד. אהבתי את רעש המכונות, ערבוב הצבעים, הניירות והמפגש עם הדַפסים. אני מאוד אוהב את ניסיונות הצבע הראשונים, את הדפסת ה'מקלטורות' והצורות המקריות שנוצרות כשמריצים הדפסה על ניירות משומשים. את כיווני הרשת, הדיוק של צלבי החיתוך וכמובן את המוצר - היצירה ברגע בו הופכת מעיצוב לחומר, מקובץ לנייר. עבדתי עם אמנים, מוזיקאים, עיצבתי אלבומים, סינגלים וכרזות להופעות, פסטיבלים והצגות. אחרי שנים במרכז הארץ חזרתי צפונה, לעמק בו נולדתי. הקמתי שותפות במשרד עיצוב ופרסום, עשינו קמפיינים, הפקנו קטלוגים ועבדנו עם לקוחות מהצפון ועם לקוחות שהבאתי איתי מהשנים שעבדתי בתל־אביב. למרות הגעגוע העמוק והכואב לפעמים לעיר, אני בן העמק ואני רואה את המרכז שלי כאן, עם כל מה שהבאתי לכאן. בשנים האחרונות אני מנהל את בית ספר "גורן" ללימודי תקשורת חזותית באקדמית עמק־יזרעאל. אני חושב שהצלחתי להביא את הרוח המיוחדת של המקום בו למדתי לכאן וגורן היום מתנהל כמקום קטן, אינטימי ומיוחד מאוד. הקשר שלי עם הסטודנטים והבוגרים אישי וקרוב, והרבה מהם שומרים איתי על קשר הרבה אחרי שסיימו את התואר.
 אני מעצב כרזות לא־למטרות־רווח בנושאים המעסיקים אותי וחשובים לי ומאמין שכל אחד יכול וצריך בכלים שניתנו לו להשמיע את קולו ולהגיד משהו על המקום ועל החיים שלו. 
את הגישה הזו אני משתדל להעביר לסטודנטים בגורן וזה ניכר לא מעט בעבודות שלהם.

עיצוב: אבירם מאיר

עיצוב: אבירם מאיר

מתי החלטת שתהיה מורה לעיצוב?

כשלמדתי עיצוב ביום הראשון ללימודים, המרצה נכנס לכיתה ומיד עברה לי בראש מחשבה 
"מממ... יום אחד אני..."

מה אתה אוהב בתחום העיצוב בארץ?

יש כאן מעצבים מאוד מוכשרים, אך מעבר לכך - בעקבות העובדה שאנחנו חברה שמורכבת מתרבויות ועדות שונות נוצרת כאן תרבות חזותית מרתקת ומאוד מגוונת.

ספר לנו קצת על סצינת עיצוב־הגרפי בעמק־יזרעאל

בשנים האחרונות הרבה מעצבים הקימו כאן עסקים ומשרדי עיצוב קטנים ומוצלחים. מאז סלילת כביש 6 המרחק מהמרכז התקצר משמעותית או למעשה התבטל, וכתוצאה מכך לא מעט פרויקטים ארציים ובינלאומיים יוצאים מהעמק ומהגליל 
וזה נותן אופק מקצועי למעצבים מקומיים. 
וחוץ מזה יש כאן הרבה פרגון בין מעצבים.

מה החלק שהכי מספק אותך בלהיות מעצב?

העובדה שכרזות שאני מעצב בנושאים שחשובים לי מצליחות לגעת באנשים ולשמש עבורם כלי להפצת רעיונות, אני אוהב שעבודה שעשיתי מקבלת חיים משל עצמה ואנשים משתמשים בה, משתפים אותה והופכים אותה לקול עבורם.

כרזות בעיצוב אבירם מאיר

כרזות בעיצוב אבירם מאיר

שעות שינה?

אני מעדיף לעצב בלילה לבד, ללא רעשי רקע או הפרעות חיצוניות (יש לי מספיק רעש בראש), 
זה בא על חשבון שעות שינה, אבל לכל דבר יש מחיר, לא?

ראיה

אני רואה המון פרטים, גם את הקטנים והלא חשובים, סוג של הפרעה, הלוואי והייתי יכול לסנן קצת את מה שהעין קולטת, זה מעייף מאוד.

"הקשר שלי עם הסטודנטים והבוגרים אישי וקרוב, והרבה מהם שומרים איתי על קשר הרבה אחרי שסיימו את התואר."

שמיעה

אני מנגן הרבה, כותב ומלחין ובשנתיים האחרונות גם מקליט. יש לי תכנית מוזיקה ברדיו "קול יזרעאל" שאני עורך ומגיש. לשדר ברדיו היה חלום ילדות שלי שהגשמתי לאחרונה והפך להיות בועה אישית ומיוחדת. התכניות עולות ל־iCast, ואפשר להוריד אותן משם כפודקאסטים, יש לי כבר מאזינים קבועים בניו־זילנד, ברבדוס, אוסטרליה... וישראל, ככה זה שחברים שלך מפוזרים בעולם.

טעם וריח

יש בסביבה שלי פינות קטנות ומקסימות, אחת כזו היא "מועדון הלחם הטוב" בכפר כמא
. הבחור הזה עושה לחם שכל תיאור במילים לא באמת מצליח להעביר את הטעם ואת החוויה. 
הנה סרט קצר.

מישוש

התמכרתי לדבר הזה
.

אות

א' כמובן!

6



פונט

ראיתי את הפונט הזה שמוטבע בבטון במפעל תכשיטים ישן בקיבוץ מגידו שהפך עם השנים למתחם של עיצוב ועסקים קטנים, פעם שלטים היו משהו הרבה יותר יציב. זה נשאר שם עם הפונט היפה הזה שלא הצלחתי לזהות.

המלצה

תעשיית המוזיקה עברה מהפך משמעותי ובזכות הרשת יוצרים לא מוכרים מגיעים לקהל גדול ולחשיפה משמעותית. אחת שעשתה לי וואו היא זמרת בלגית צעירה בשם Selah Sue שנשמעת כמו ג'מיקאנית לכל דבר. עוד דוגמא ליוצרת שלא התחילה בתכנית ריאליטי או בחוזה של חברת תקליטים אלא דרך עמוד ה־My Space האישי שלה.

עבר הווה עתיד

יש משפט שאני משתדל להזכיר לעצמי והוא שכל מה שהיה הביא אותי לרגע הזה ולכן ההווה הוא האיכות האמיתית והחזקה ביותר, אז להיות כאן ועכשיו. זה מסובך כשאתה אדם נוסטלגי מצד אחד ומוטרד ממה יהיה מצד שני.



תגובות פייסבוק