מאז שהקמנו את האאאתר והמגזין, אנחנו מבצעים באופן שוטף עבודות תחזוקה של הקוד ושל העיצוב. משפרים את מה שצריך שיפור ומרעננים את מה שזקוק לרענון. בגלל שאנחנו מכורים לסדר, הרכבנו את העמוד הזה – עם רכיבי ה־UI של עמודי התוכן – במטרה לשמש כרפרנס לעורכים ולכותבים, והשראה למי שרוצה לקבל הצצה למה שקורה כאן מאחורי הקלעים. רבותיי, פיקסלים מתעופפים פה באויר. בואו נתחיל.

תמונות ומדיה

נקבעו מספר סוגים של תמונות לשילוב בתוך כתבות:

תמונה ברוחב הטור

תמונה מסוג "ללא יישור". יש להשתמש בגודל "גדול" (רוחב 1080 פיקסל).

במאה השנייה לספירה, מרבית היהודים הפסיקו לדבר עברית – למעט למקומות בודדים, כדוגמת זרם שנקרא "המסורה". מרבית השפות הקדומות בעולם, לא הצליחו לשרוד בדיוק מאותם הסיבות. אולם, השפה העברית, המשיכה לשמש כשפת כתב. זאת עבור המקרא, כתבי קודש, חוזים, נושאים הלכתיים, פרוטוקולים של בתי דין ועוד. למעשה, השפה העברית, הפסיקה להיות מדוברת, והפכה להיות שפת קודש בלבד. ולא רק זאת, אלא שיהודי אירופה המציאו את היידיש שתשמש כשפת היום יום, ואת העברית שמרו לקיום אורחות חייהם הדתיים בלבד. כתוצאה מכך ששמרו בקנאות דתית, על העברית כשפה כתובה במשך מאות שנים, היא השתמרה.

תמונה מוגדלת

תמונה ביישור "למרכז". יש להשתמש בגודל "גדול" (רוחב 1080 פיקסל).

במאה ה־19, הלך וגאה גל האנטישמיות ברחבי אירופה. סיבה זו, לצד רוח התקופה שהדגישה את הלאומניות בקרב מדינות היבשת, הולידו את התנועה הציונית. זו חרטה על דגלה להחיות את השפה העברית, כחלק מן התרבות והזהות של העם היהודי. התעוררות השפה העברית התרחשה בכמה מוקדים מנותקים זה מזה, ויחד עם זאת, התנהלו בזמנים מקבילים.

תמונה מיושרת לשמאל

תמונה ביישור "לשמאל". יש להשתמש בגודל "בינוני", רוחב 500 פיקסל.

באירופה, התחדשה העברית הספרותית על־ידי תנועת המשכילים. בתחילה הקפידו אנשי התנועה לכתוב ספרות יפה במילים עבריות, שנלקחו מן התנ"ך. לדוגמא: רומן מאת אברהם מאפו בשם "אהבת ציון". בהמשך התפתחה הכתיבה, וסופרים נוספים שילבו סגנונות נוספים, כדוגמת מנדלי מוכר ספרים, ועוד רבים. לצד התפתחות הספרות העברית נוסדו גם עיתונים בעברית. לדוגמא: "המליץ", "המגיד", ביכורי עתים, ועוד רבים וטובים.

בינתיים בארץ ישראל התפתחה העברית המדוברת, על ידי חלוצי השפה, כדוגמת חיים נחמן ביאליק, אליעזר בן יהודה ואחרים נוספים. הם ביססו את לימודי השפה בבתי ספר, תרגמו רומנים מפורסמים ומוכרים, בכדי להנגיש אותם לקהל קוראי העברית, ואף לעודד את הקריאה. כמו כן, הם כתבו מילונים בעברית, ספרות מקור חדשה ומאמרי עיתונות רבים.

תמונה מיושרת לימין

תמונה ביישור "לימין". יש להשתמש בגודל "גדול" (עד רוחב 1080 פיקסל)

מלחמת השפות התרחשה בארץ, בין השנים 1914-1913. באותם ימים הוקם בית הספר הראשון ללימודים גבוהים בארץ, הטכניקום (הטכניון של היום). את הטכניקום מימנה אגודת "עזרה", שנחשבה לארגון פילנתרופי יהודי לא ציוני. אגודת "עזרה" קיבלה את ההחלטה כי את לימודי ההנדסה והמדעים המדויקים ילמדו בגרמנית. ראשית כיוון שהיא נתפסה בעיניהם תרבותית יותר. ולא רק זה, אלא שבאותם ימים, השפה העברית, עדיין הייתה בחיתוליה, והיו חסרים מושגים ומונחים בסיסיים שבעזרתם ניתן ללמוד.

הדבר יצר אנדרלמוסיה גדולה. המורים עצמם הצהירו כי לא ילמדו בבתי ספר ששפת ההוראה בו היא גרמנית. ומנגד, התלמידים נטשו את ספסל הלימודים והכריזו על שביתה. המאבק הסתיים לטובת השפה העברית. היא ביססה את מעמדה בארץ, ואף זכתה בתואר שפת ההוראה הרשמית על ידי השלטונות העותומניים. אבל לא די בכך, אלא שההישג הכי גדול של אותה מלחמת השפות, היה זה שהיא הביאה לכך שבמהרה קמו בתי ספר נוספים בארץ שלימדו בעברית.

תמונה עם קלאס ״boxshadow״

תמונת פרופיל ״profilephoto״

תמונה ריבועית ברוחב 500 פיקסל. הקוד עושה את העיגול. יש להוסיף ל־<img> את הקלאס ״profilephoto״.

רפאל פרנק נולד לפני 150 שנים (ב־11 במרץ 1867) בעיר איכֶנְהָאוזֶן שבגרמניה, והיה בנו של סוחר עתיקות. בתקופת לימודיו בקלן גילה משיכה למוזיקה ולשפה העברית. בשנת 1903 הגיע עם אישתו ושני ילדיו לעיר לייפציג ושימש בה כחזן הראשי של הקהילה היהודית. מתוך הבנתו בשפות שונות והכשרתו כסופר סת"ם, עסק בקליגרפיה ועיצוב פונטים (גופנים). ב־1908 הוא הוזמן, על־ידי ״החברה האוונגלית לפרסום כתבי הקודש״ מאוניברסיטת לייפציג כדי לעצב עבורם פונט עברי שישמש לעימוד טקסטים עבריים חילוניים. לאחר כשנתיים השלים פרנק את מלאכת העיצוב: מערך של 27 אותיות עבריות, במשקל אחד. האות נחתכה בשנת 1910 במפעל יציקת אותיות (Type foundry) קטן בלייפצינג בשם צ.פ. ריהל (C. F. Rühl) שבהמשך התמזג לתוך בית היציקה ברתולד שהפיץ ומכר את האותיות לבתי דפוס ברחבי אירופה. הפונט נקרא Frank Rühl Hebräisch (פרנק ריהל עברית) או בקיצור ״פרנק־ריהל״.

תמונה ללא מתיחה

תמונה מסוג noscale ללא מתיחה.

מקורה של השפה העברית מגיע מהשפות השמיות, המשתייכות למשפחת השפות האפרו־אסייתיות. כידוע, בשפה העברית ישנן עשרים ושתיים אותיות ועוד חמש אותיות סופיות. השפה העברית הינה השפה הרשמית של מדינת ישראל.

תמונה עם סטייה ימינה

תמונה ביישור ״ללא״ עם nudge-6 – דחיפה קלה לימין. מתאים לתמונות עם יותר מידי ספייס לבן מימין. אפשר לדחוף מ־1 עד 9.

אי־אפשר לכתוב על השפה העברית מבלי להזכיר את שמו של האיש שנחשב למחייה השפה, אליעזר בן־יהודה. הוא נולד בליטא בשנת 1858 בשם אליעזר יצחק פרלמן. בהיותו בן חמש נפטר אביו, ואימו שלחה אותו ללמוד בישיבה. כשמלאו לו שבע עשרה שנים נפגש לראשונה עם רעיון הציונות, והחליט להקדיש את חייו למטרה זו. הוא שינה את שמו לאליעזר בן יהודה והחל לפרסם את דעותיו בעיתונות.

תמונת ״תוכן רגיש״

תמונה שמכילה תוכן פוגעני (אלימות, עירום, מסרים פוליטיקיים וכו׳) שעלול לפגוע ברגשות של מגזר מסויים. התמונה צריכה לכלול את הקלאס "sensitive״ שמטשטש את התמונה ומוסיף עליה הודעה.

גלריה

מקסימום 5 תמונות לגלריה. כל התמונות צריכות להיות באותן פרופורציות בדיוק (גובה x ורוחב 1080)

Embed

כדי לשלב וידאו מיוטוב או וימאו, או להטמיע פוסט מאינסטגרם או פייסבוק, פשוט מכניסים את כתובת הסרטון בשורה חדשה. הנה דוגמא:

מתחת אפשר לכתוב תיאור בפורמט טקסט הערות

בשנת 1880 (בעודו מחלים ממחלת השחפת באלג'יר), פרסם מאמרים הקוראים ללמד את התלמידים בעברית, ולנטוש את הלימוד בשפות הזרות. שנה לאחר מכן, הוא נשא לאישה את דבורה, ויחד הם עלו לארץ ישראל והשתקעו בבית דל בירושלים.

הדגשות, לינקים וטקסטים שונים

שילוב של הדגשות ייראה כך: הדגשה רגילה מסוג בולד. אליעזר בן־יהודה ייסד וערך שני עיתונים שנכתבו בעברית, ופעל רבות להפיכת השפה העברית לשפה יום יומית מדוברת. כך נראה לינק ב־1882 נולד בנו בן־ציון (בהמשך שינה את שמו לאיתמר בן־אב"י), ונחשב לילד הראשון שהעברית הייתה עבורו שפת אם. אפשר להדגיש גם משפט שלם בקטע שיבליט אותו. אפשר גם יותר ממשפט אחד – אפשר שני משפטים ואפילו שלוש – אבל הרעיון הוא לסמן חלק מתוך פיסקה לקוראים שסורקים את הכתבה ומחפשים את ההיילייטס. בכל אופן, מבחינת קוד ההדגשה הזו היא מסוג "איטליק" (em) ואפשר להשתמש בזה כתחליף ל״ציטוט״ ימיני או שמאלי.

טקסט הערות <small> בן־יהודה פרסם מאמרים רבים כנגד שמרנותם של אנשי היישוב האשכנזי הישן, ובכך קנה לעצמו אויבים רבים. הוא ומשפחתו הוחרמו ונודו על ידי החברה האורתודוקסית, שראו בניסיונותיו להחיות את העברית חילול הקודש של ממש. החרדים דיווחו לשלטונות התורכיים, כי בן יהודה מעודד במאמרים בעיתוניו את הקוראים לצאת במרד כנגד השלטון. כתוצאה מכך, הוא נעצר וישב שנה במאסר.

עיצוב קוד

אם משלבים קוד תוכנה, למשל data-icon="x" בתוך פיסקה זה מקבל סלקטור של <pre> שמעצב אותו יפה יפה, ובכיוון כתיבה משמאל לימין.

אם מעצבים פיסקה שלמה של קוד זה ייראה ככה:

<!--
/* Webfont: אסימון
 * https://alefalefalef.co.il/asimon/
 * AlefAlefAlef © אאא
 * Licensed pageviews limit: 100,000/month
 */ -->
<style type='text/css'>
@font-face{
	font-family: 'asimon';
	font-weight: 400; /*(regular)*/
	font-style: normal;
	src: url('YOUR_FULL_URL_PATH_HERE/asimon-regular-aaa.woff2') format('woff2'),
		url('YOUR_FULL_URL_PATH_HERE/asimon-regular-aaa.woff') format('woff');
}
</style>

 

אפשר לשלב סלקטורים הבאים להדגשות: strong (בולד), b (כחול כהה), i (ירוק), em (אדום), mark (סגול), cite (אפור).
או לחלופין אפשר גם פשוט לעשות <embed> לקוד מ־PasteBin. לדוגמא:

 

ציטוטים וצ׳יטוטים

ציטוטים משמשים להדגשה של חלקי טקסט מתוך כתבה כדי להעשיר את הניראות הטיפוגרפית של העמוד וכדי לאפשר לקוראים לקבל טעימה של משפט או שנים מתוך הכתבה. ישנים שני סוגים של ציטוטים צדדייטים (משנה) - ביישור ימין וליד ביישור שמאל. הם דומים בסיגנונם אבל מיקומם, מן הסתם, שונה.

ציטוט רגיל

הציטוט יהיה בתגית <blockquote> ומקור הציטוט: <cite>.

״מעצב יודע שהגיע לשלמות לא כאשר הוא לא מסוגל להוסיף עוד, אלא כאשר אין לו עוד מה להחסיר.״
– אנטוניו דה־סיינט

ציטוט לשמאל

בין הישגיו הרבים, יש לציין את הקמת "ועד הלשון", המוסד המוכר כיום כ"אקדמיה ללשון העברית"

אליעזר בן־יהודה חידש מילים רבות בעברית. המילה הראשונה שהוא המציא בעברית, הייתה "מילון". בהמשך הוא חידש כ-220 מילים בשפה העברית. בין המפורסמים שבחידושיו ניתן למנות את "מצלמה", "מזחלת", "מטוס" ועוד רבות שמשמשות אותנו עד היום. אולם, למרות שבן־יהודה נחשב למחייה השפה העברית, המשורר חיים נחמן ביאליק מחזיק בשיא חידושי המילים בעברית, עם 300 מילים. בין הישגיו הרבים, יש לציין את הקמת "ועד הלשון", המוסד המוכר כיום כ"אקדמיה ללשון העברית". בנוסף, הוא שקד יום ולילה על הרחבת המילון השלם לעברית. תרגם ספרים לעברית, בשביל להנגיש אותה לילדים ואף יזם את הקמתם של בתי ספר שלימדו עברית. בין היתר, לימד עברית בשיטה שפיתח בעצמו: עברית מתוך לימודי עברית.

ציטוט לימין

חיים נחמן ביאליק קיבל את התואר המשורר הלאומי. התואר ניתן לו, לא רק בזכות שיריו וכתביו אלא בשל השפעתו הגדולה על התרבות הישראלית.

התואר ניתן לו, לא רק בזכות שיריו וכתביו אלא בשל השפעתו הגדולה על התרבות הישראלית

חיים נחמן ביאליק נולד בשנת 1873 ברוסיה, חלק גדול מילדותו העביר אצל סבו המלומד. בבגרותו, הוא למד ספרות רוסית ודקדוק גרמני, ולפרנסתו לימד עברית בבתי ספר ברוסיה. הוא נישא למאניה אורבוך. שימש כעורך ספרותי של העיתון העברי "השילוח", ואף הקים, את "מוריה הוצאה לאור", שהדפיסה ספרי לימוד לבתי הספר היהודיים המודרניים.

ב־1924 הוא עלה עם רעייתו, מאניה לארץ, השתקע בתל אביב, ובכך תרם את חלקו בהפיכת העיר למרכז תרבותי וספרותי של המדינה. חיים נחמן ביאליק חידש בין היתר את המילים, "פריון", "יבוא", יצוא" והרשימה עוד ארוכה.

צ׳ט

היי ירונימוס, מה שלומך? נחתת כבר מהתערוכה בירושלים?

הנני. אז נתכנסנו כאן על מנת לדבר על הפרויקטים שאהבנו מתערוכת הבוגרים של בצלאל 2017. האם חיפשת משהו ספציפי כשנכנסת לתערוכה?

את ההוד וההדר שנלווים למותג בצלאל. טוב, אולי כתבתי את זה קצת בצחוק, אבל כן, אם כבר משקיעים ועולים לירושלים, תמיד כדאי שזה יהיה שווה את זה, ובצלאל עדיין נתפסת כמחלקה הכי טובה לתקש״ח, לא?

אני ממש מסכים איתך; באופן כללי, הבטן שלי עדיין מפרפרת קצת כשאני עולה לירושלים, ואישית, אני תופס את בצלאל כמוסד שמצליח לשמור על הרמה שלו. אני חיפשתי עוד משהו, שאני תמיד מחפש כשאני מבקר בתערוכת בוגרים, וזה שילוב בין לוקאליות לגלובאליות ולעיצוב טוב, כזה שמרים אותנו קצת למעלה, כזה שמאזן בין מסורת לחדשנות, ויש בו עידון.

כותרות

כותרת <h1> האחשדרפנים

רבים משיריו של ביאליק הולחנו, ומשמשים פס קול עבור התרבות הישראלית והיהודית. לדוגמא "הכניסיני תחת כנפיך", "על השחיטה", "קן לציפור", ועוד.

כותרת <h2> השפה העברית

ב־2018 נחקק חוק יסוד: ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי (או בשמו השני חוק הלאום), שיצר מחלוקת וקיבע את מעמדה של השפה העברית כשפה הרשמית של המדינה.

כותרת <h3> האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה מורכבת מ־35 חברים. בנוסף אליהם ישנם חברי כבוד ויועצים שונים. בשפה העברית מדברים כתשעה מיליון איש. מתוכם מעל חמש מיליון כשפת אם.

כותרת <h4> ספר הכנה למבחן בלשון

לפני כ־8 שנים, הוחלט על־ידי הממשלה על הפיכת המוסד לגוף עצמאי שירכז תחתיו את כל מוסדות האקדמיה (ספרייה, מוזיאון לשפה העברית ומכוני מחקר).

כותרת <h5> חידושי מילים מאת חיים נחמן ביאליק

כל אחד יכול לפנות לאקדמיה במטרה לקבל תשובה על שאלה שנוגעת לשפה העברית, לתחביר ולדקדוק. בזכות הפעילות הדיגיטלית שהאקדמיה מבצעת ברשתות, היא העירה את השפה.

כותרת <h6> יש לי ציפור קטנה בלב

כל מילה שמאושרת על־ידי האקדמיה ללשון, עוברת שלושה שלבים עד לאישורה. בשלב הראשון היא מובאת לשולחן האקדמיה, שם דנים בגורלה כ־10 מחבריה. לאחר מכן, המילה חוזרת לשיתוף הציבור. בשלב האחרון המילה עוברת לאישור הוועדה.

רשימות

רשימה רגילה <ul>

  • ישנם הרבה מילים שאושרו על ידי האקדמיה ללשון, ועדיין לא השתרשו בקרב דוברי השפה (דמומית, דפופה, ועוד).
  • בין חידושי המילים שתפסו בעגה המקומית והומצאו על ידי האקדמיה ללשון, נמצאים "שדולה", "עיצומים", "סוללה" ועוד רבים.
    • אבל לא כל המילים שהאקדמיה המציאה השתרשו בשפה העברית.
    • לדוגמא: במקום המילה קאפקייק הציעה האקדמיה את המילה "עוגונית". דוגמא אחרת, היא "קלקן" במקום ספויילר, "חישכון" לבלק-אאוט, ועוד.
    • יש להוסיף כי, האקדמיה היא האחראית על:
      • הכתיב בו אנו משתמשים כיום (כתיב חסר ניקוד).
      • על כללי הפיסוק.
      • מתן שמות למילים שמגיעות מלועזית לעברית.
  • מילון למונחי ביטוח ומילון למונחי גיאוגרפיה אנושית.
  • לאחרונה אושרו כמה מילים, בהן טיסת חֶסֶךְ (טיסת low-cost), פיית רצף (צפיית בינג') וניזוּם (פירסינג).

רשימה ממוספרת <ol>

  1. כמו לקודמיו במאמר זה, גם לאברהם בן שושן (1906-1984) הייתה תרומה גדולה ומכרעת להתפתחותה של השפה העברית והשתרשותה בקרב ילדי המדינה.
  2. עם עלייתו לארץ מרוסיה, הוא החל:
    1. ללמד עברית ולשון בבית ספר יסודי בירושלים, ועשה זאת במשך כעשרים שנים.
    2. במהלכם אף שימש כמנהל בבית הספר.
      1. במהלך עבודתו הוא זכה למלגת לימודים באמצעותה הוא טס ללונדון וביקר שם בבתי ספר אחרים.
      2. הביקור לימד אותו כי בארץ ישנם מספר גדול של ילדי עולים אשר מתקשים בלימוד השפה העברית.
  3. בעת ביקורו באנגליה, ראה אבן שושן מילון באנגלית.
  4. הוא הכיר בתרומתו של המילון כחלק מלימוד השפה.

רשימת שורות <ul class="lines">

  • כתוצאה מכך, במשך כעשר שנים, הוא עמל ושקד ואף רתם למשימה רבים מחבריו וקרוביו.
  • הוא אסף מילים באמצעות כרטיסיות קטנות.
  • ואפילו הוסיף איורים שצייר בעצמו.

רשימת תיאור <dl>

כותרת ראשונה
תיאור אופציונלי
ישנם סיפורים רבים אודות עבודתו הדקדקנית.
כותרת שניה
ילדיו מעידים כי על אף הכמות העצומה של הכרטיסיות, כולן היו מסודרות בסדר מופתי.
כותרת שלישית
בסופו של התהליך מילון אבן שושן כלל כשבעים אלף מילים (כמעט פי שלוש מכמות המילים שהופיעו במילונים עד אז).
כותרת רביעית
המילון החדש פורסם בשנת 1948.
*טקסט הערות אופציונלי, ניתן בנפרד הרחבה לספקים

רשימה של קישורים חברתיים

alefalefalef.co.il
fb.me/alefalefalef
fb.me/alefalefalef
instagram.com/alefalefalef
השאלון עם...

כפתורים

גודל:

כפתור רגיל 
class="button"

כפתור גדול 
class="b-big"

כפתור קטן 
class="b-small"

רוחב מלא class="b-fullwidth"

צבע:

כפתור כהה 
class="b-dark"

כפתור אדום 
class="b-dark"

כפתור ״רטרו״ 
class="b-retro"

תוספות:

תוספת אייקון בהתחלה 
class="b-icon-before" data-icon="x"

תוספת אייקון בסוף 
class="b-icon-after" data-icon="x"

לא פעיל 
class="disabled"

כפתור שאפשר לשלב בתוך משפט או פיסקה.
class="b-inline"

כפתורים מוכנים:

כפתור להורדה של קובץ 
class="download"

* אפשר לשלב בין class־ים שונים

 

שונות

בוקסה מסוג ״footnotes״

כותרת <h5>

המילון החדש פורסם בשנת 1948 והפך במהרה למילון הנפוץ ביותר בארץ. לאחר מותו של אברהם אבן־שושן יצאו מהדורות נוספות של המילון. אברהם אבן שושן זכה בפרסים רבים על מפעל חייו, בהם פרס ביאליק, פרס ישראל ופרס ירושלים לחוכמת ישראל. בנוסף הוא ערך עיתונים לילדים, פרסם סיפורים, שירים ומחזות.

בוקסה מסוג ״blockbox״ (ביישור בלוק)

מתאים בדרך־כלל לרשימת שמות. קטלוג הפונטים המקוון שלנו עומד כאן לרשותכם כדי שתוכלו לעלעל, להקליד, להתרשם ולבסוף לרכוש את הפונטים דרך האתר במחירים הוגנים ושווים לכל נפש. את הפונטים יצרנו בדקדקנות ובמחשבה רבה, והם פותחו והתפתחו לאורך שנים. רבים מהם מושפעים מהקשרים ייחודיים כגון ארכיטקטורה, תרבות עברית וספרי ילדים, ואחרים עוצבו למטרות פונקציונליות – לשימוש עבור טקסטים שימושיים, קריאים ונוחים לווב, לאפליקציות ולפרינט.

אייקונים

אפשר להתשתמש באייקונים מתוך סט אייקונימונים של הפונטימונים. אפשר לעשות קופי־פייסט מכאן. חלק מהאייקונים קיבלו גרסאות מיוחדות שמופעלים באתר אאא באמצעות הפיצ׳ר ss01.

₪ , . ! ? ; : • · \ / ° < > * ־ - – — [ ] { } ( ) % # ₿ € $ Å À Ä Â Á A ם ג ׳ ״ ‚ „ → ← @ © ~ ^ _ | ו J Ì Ï Î Í I H F È Ë Ê É E Đ Ð D Ç C B Æ Ã T S R Q Þ P Œ Õ Ø Ò Ö Ô Ó O Ñ Ň N M Ł L K â á a Z Ỳ Ŷ Ý Y X Ẁ Ẅ Ŵ Ẃ W V Ù Ü Û Ú U ï î í i h g f è ë ê é e ð d ç c b æ ã å à ä א ב ג ד ה ו õ ø ò ö ô ó o ñ n m l k j ì ז ח ט י כ ך ל מ ם נ ן ס ע פ ף צ ץ ק ר ש ת t ß s r q þ p œ + − × = 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 Б А z ỳ ÿ ŷ ý y x ẁ ẅ Ō ŵ ẃ w v ù ü û ú u Κ Ι Θ Η Ζ Ε Δ Γ Β Α Л К Й И З Ж Ё Е Д Г В Ύ Ό Ί Ή Έ Ά Ω Ψ Χ Φ Υ Τ Σ Ρ Π Ο Ξ Ν Μ Λ ρ π ο ξ ν μ λ κ ι θ η ζ ε δ γ β α Ϗ Ϋ Ϊ Ώ 5 4 3 2 1 0 ή έ ά ό ΰ ύ ΐ ί ω ψ φ σ ς ” „ _ — – - [ ] { } ( ) / ¿ ¡ ∑ ∏ ∫ ∅ ∞ ¬ ≈ ± ≥ ≤ = / ÷ ¥ £ ¢ ‹ › « » ‘ ’ “ ◊ ◌ ↕ ↔ ↖ ↙ ↓ ↘ ↗ ↑ ⊗ ‰ ∂ √ ✈ ✆ ♥ ♁ ☺ ☯ ☮ ☑ ☐ ☆ ▲ □ ■ 2 + U ‡ ℮ ℓ ✱ ❡ ¶ § ® ™ ¦ † ⬠ ⌖ ⎈ ⬢ ⁄ Č Ď Ě Ė ẞ ā č ď đ ě ė α τ υ '

קווים אופקיים <hr>

קו אופקי רגיל:


קו אופקי מסוג "section":


 

טבלה <table>

דורש קוד html ידני.

תרגום (לא פנגרמה) פנגרמה מקור שנה
השועל הזריז קופץ מעל גבו של הכלב העצל The quick brown fox jumps over the lazy dog’s back The Michigan School Moderator 1885
ארוז בקופסה שלי שישים קנקני ליקר Pack my box with five dozen liquor jugs Apple 1977
ספינקס של קוורץ שחור, שפוט את שבועתי Sphinx of black quartz, judge my vow OSX 2002

מידע נוסף

עמוד זה עודכן לאחרונה בתאריך 05.04.2019