חן מכבי במחווה גרפית לשבעים שנות קולנוע ישראלי

כבר תקופה ארוכה שהמחשבה לעצב משהו בסגנון של עטיפות קלטות וידאו משנות ה־80 וה־90 יושבת לי בראש. אני לא מצליח לגמרי לשים על זה את האצבע, אבל האסתטיקה שלהם תמיד הדליקה אותי. אתם יודעים על מה אני מדבר, נכון? עטיפות קלטות הווידאו של TDK, SONY, JVC ודומיהם. לא מזמן מצאתי עוד שתי קלטות וידאו זרוקות ברחוב ועדיין לא לגמרי הבנתי מה לעשות איתן, ואולי באווירת חגיגות השבעים למדינה התחוור לי פתאום שצריך לחבר את הכל למשהו חדש.

אז ישבתי ועיצבתי כמה כרזות מחווה לסרטים ישראליים מפורסמים – מקום המדינה ועד היום. במהלך העבודה התמקדתי דווקא בסרטים שבהם יצא לי לצפות, גם בגלל החיבור האישי שלי לסרט כמובן, אך גם בשביל לקלוט היטב את האסתטיקה והסגנון שלו מתוך העלילה והארט. גורם נוסף שהשפיע על בחירת הסרטים היה התחושה שלי שניתן לחלץ מהסרט אלמנטים גרפיים שיוכלו להתחבר עם הסגנון הטיפוגרפי הרזה של עטיפות הקלטות.

ההשראה

בחנתי את האסתטיקה של העטיפות המקוריות, מינון הצבעים, האלמנטים הגרפיים והפונטים שחוזרים על עצמם. השתמשתי לרוב בפונטים מוכרים כמו "חיים" ו"חיים צר", בעיקר בגלל הצורך בפונט שמבוסס על קווים פשוטים ומשדר אמינות היסטורית מסוימת. מידי פעם נכנסו לעבודה גם פונטים כמו "ליבלינג" של ינק יונטף ופונטים אחרים כמו "עמר" ו־"פרת" ששימשו רבות לעיצוב גרפי במהלך שנות ה־80 בארץ.

השתדלתי לשמור על האלמנט הגרפי של קווים בעוביים שונים שראיתי על עטיפות המקוריות של הקלטותבמרבית המקרים השתדלתי לשמור על האלמנט הגרפי של קווים בעוביים שונים שראיתי על עטיפות המקוריות. אותו הדבר גם לגבי שימוש בגריד מזוהה גרפית עם מותג וידאו מסוים, למרות שלפעמים ניסיתי לשבור אותו לטובת הקונספט, דרך יצירת אובייקט גדול שמכתיב מחדש את הגריד של הכרזה והסידור הטיפוגרפי, כפי שניתן לראות בכרזות של "אבא גנוב", "ימים של אהבה" ו"טיפת מזל". חשוב לציין שעל מנת לחזק את תחושת האמינות הסגנונית היה צורך לייצר ולהוסיף פרטים משניים כגון שמות השחקנים, אייקונים קטנים, שנת יציאת הסרט לאקרנים והאורך שלו. לבסוף הוספתי את הלוגואים של מותגי הווידאו VHS ו־TDK וכו' שנתנו את חותמת האמינות הסופית לכל הסיפור.

באופן כללי ניתן לומר שניסיתי להבין בכל כרזה באיזה עולם ויזואלי אוכל להשתמש על מנת שישרת אותי בעיצוב העטיפה, אך גם שלא יתרחק מתוכן הסרט והאווירה הכללית שלו. דוגמאות ספציפיות וברורות למהלך הזה תוכלו לראות בכרזת "מלך הסלים" המחולקת לגריד פשוט יחסית של מגרש כדורסל, "מבצע יונתן" בצבעי דגל אוגנדה, "לבנון" בצבעי דגל לבנון והעין בתוך השנתות, כי הסרט כולו מצולם מתוך הפריסקופ של התותחן. "קזבלן" למשל לוקח השראה מסוימת מתווית "עלית הארק" הישנה, "החיים על פי אגפא" לוקח השראה מעולם הפילם והצילום, וכך גם "פוטו פרג'" עם האלמנט של הצמצם.

לאן הפרויקט הזה ממשיך מכאן אין לדעת. אך אני מקווה שהמחווה הגרפית שעיצבתי "עושה כבוד" לקולנוע הישראלי ולנוסטלגיה שסרטי העבר האלו מעוררים בכולנו.