עיצוב יהודי עכשווי בארצות הברית עם איתן גוטנמאכר ושלום דנביים

איתן גוטנמאכר

איתן הוא כיום סטודנט באוניברסיטת ניו־יורק, מייסד־שותף של "חבורה" (“Havurah”), והמנהל האומנותי של "הקונגרס הציוני החדש" (“New Zionist Congress”). לאחר שגדל בניו־יורק בסביבה אורתודוקסית־מודרנית (מקבילה לזרם "הכיפות הסרוגות" בישראל) ונחשף לעולם העיצוב באופן מוגבל, גילה איתן שהתחום קורץ לו בעיקר כאשר האינטרנט העניק לו את הזדמנות לפרוץ. הוא החל למכור עיצובי מדבקות ב־Fiverr כנער, ואפילו עשה לעצמו שם בפלטפורמה. במהלך התיכון לימד את עצמו להשתמש בתוכנת פוטושופ, ובמהלך התמחות בעיצוב, הבין שברצונו לפתח קריירה בתחום האמנות: "נרשמתי ל־NYU בגלל שהיו המון דברים שרציתי ללמוד מלבד אומנות", הוא מספר. בסיום התיכון ואחרי שנת הפסקה בישיבה בירושלים, הוא חזר לניו־יורק כדי להתחיל ללמוד באוניברסיטה. "הסתכלתי על חומרי הלימוד של קורסי העיצוב, והכל נראה מאוד פשוט, אז במקום זאת, החלטתי לעסוק בעיצוב דרך עבודה." מאז, הניסיון העיצובי של איתן התפתח באופן טבעי תוך שהוא מלמד את עצמו דרך עבודה מעשית מול לקוחות, ובו בזמן מגלה מדיומים שונים באוניברסיטה.

"אני חושב שיש פער עצום בחיים היהודיים באמריקה – יש כל כך הרבה פלטפורמות שמדברות נגד אנטישמיות, אבל כמעט אף אחת מהן לא לוקחת ברצינות את נושא העיצוב"

בשנת 2022 הקים את "חבורה" (“Havurah”) כתנועת סטודנטים תרבותית־רוחנית שמטרתה להציג ולחגוג אמנות יהודית. "לתוכן ויזואלי יש פונקציונליות כל־כך הכרחית וחשובה בעבור אנשים", הוא אומר, "בין אם זה לצורך ביטוי דתי או תרבותי." איתן מאמין שאפשר להשתמש בעיצוב כדי להעצים קהילה, אך הוא מצביע על העובדה שליהודים אמריקאים חסרה זהות ויזואלית, לדעתו. "אני חושב שיש פער עצום בחיים היהודיים באמריקה – יש כל כך הרבה פלטפורמות שמדברות נגד אנטישמיות, אבל כמעט אף אחת מהן לא לוקחת ברצינות את נושא העיצוב." מתוך הפער הזה מנסה איתן, בהשראת מגוון תכנים יהודים וישראלים לאורך ההיסטוריה, לשנות את המציאות בגישה יצירתית וחיובית. "חבורה", כמו גם היצירות הפרטיות שלו, בוחנת מחדש את המשמעות של אסתטיקה יהודית באמריקה כיום – כאשר הזהות היהודית, בראייתו, קיבלה לנוכחות חזקה ואחידה יותר.

"כל מה שעשיתי לאחרונה היה למעשה למען הקהילה היהודית באזור", משתף איתן, ומוסיף כי לאחרונה עבד יחד עם הלהקה היהודית "זושא" (“Zusha”) – הפרויקט הגדול ביותר שלו עד כה. העבודות הגרפיות שלו עבור "חבורה" ועבור "הקונגרס הציוני החדש" עושות שימוש באיור ובטיפוסי־אות בולטים וחזקים, שעוצבו במיוחד כדי להפיח רוח צעירה ומודרנית בפלטפורמות האלו. ההשראה שלו משתרעת בין רפרנסים מדן ריזינגר ועד לפוסטרים בסגנון ג'אז מניו־יורק, ומעניקה לסגנון שלו תחושות של אמצע המאה הקודמת. איתן מספר שהיה שמח לעבוד יותר עם השפה העברית, אבל מהסס להשתמש בה בעבודתו עד שישלוט בה קצת יותר. "בישראל יש קהילת עיצוב נהדרת, ואני לא רוצה לנסות להיכנס אליה לפני שאני מוכן", הוא אומר. הוא מקווה ללמוד ואולי יום אחד גם לגור בישראל, שם יוכל לשלב את העברית בתוך האומנות שלו שהוא מקווה שתתפתח להיות פחות "מבוססת תפוצות" – "לשמחתי בישראל המצב שונה מהותית – לא באמת צריך משהו כמו 'חבורה' בישראל".

• 
• 
• 
• 
• 

שלום דנביים

בצד השני של המדינה המעצב הגרפי מלוס אנג'לס שלום דנביים מסטודיו Minty Creative משלב גם הוא נושאים יהודיים ועברית בתוך עבודתו, בתחומי המיתוג ועיצוב האתרים.

שלום גדל בעיירת הנופש שטופת השמש פאלם ספרינגס, אליה עברו הוריו חסידי חב"ד כשליחים. מאחר שבבית הספר היהודי באזור הלימודים הסתיימו בכיתה ח', שלום בחר להמשיך את החינוך שלו אונליין. "על המחשב אצלנו הייתה מותקנת תוכנת פוטושופ," הוא נזכר, "ובגלל שתמיד הייתי על המחשב, ההורים שלי ביקשו ממני לעזור עם האתר של בית חב"ד המקומי, אותו הם ניהלו, ולפעמים עם יצירת עלונים. הבנתי איך הדברים עובדים פחות או יותר, וזו בעצם הייתה הגיחה הראשונה שלי לתוך עולם העיצוב." רק לאחר מכן, במהלך לימודיו בישיבה בעיר צפת שבישראל, החל שלום לשקול קריירה בתחום העיצוב. "חשבתי להשתמש בעיצוב כדי להתפרנס אחרי הישיבה, אז רציתי להתפתח, ולכן שכרתי משרד והתחלתי לפנות לאנשים." וכך בשיטה המוצלחת של שיווק מפה לאוזן, שלום בנה סטודיו חזק מספיק בשביל לקפל ופתוח אותו מחדש בקליפורניה, והוא לא עצר לרגע מאז.

"השימוש בשפה העברית הוא חשוב, כמו גם היכולת של יהודים באמריקה ללמוד את האותיות ולהתחבר אליהן."

רבים מהפרויקטים שלו נעשים דרך או ביחס לקהילה היהודית, ולהביא את הניסיון שלו בעיצוב ובאסטרטגיות שיווק לציבור הזה, הפך לדבר מספק מאוד עבורו. "אני מתחבר לפרויקטים שמכוונים אליי כאדם דתי, או שעוסקים בהסברה וסיוע לאחרים – אין ספק שאלו הבריפים שיותר מרגשים אותי." העבודה שלו עם אפליקציית הלמידה היהודית־חב"דית "חיינו" (“Chayeinu”) למשל, מביאה גישה בהירה ונגישה ללמידה תורנית וחסידית יומיומית. עבור יהודים רבים בארצות הברית, בעיקר שומרי מסורת, קריאה בעברית היא יכולת קיימת גם אם לא תמיד קלה. חשוב לזכור שלרוב היא כלל לא נמצאת בעבודות העיצוב שהוא רואה מסביבו. שלום מציין, "אני בהחלט חושב שהשימוש בשפה העברית הוא חשוב, כמו גם היכולת של יהודים באמריקה ללמוד את האותיות ולהתחבר אליהן." בין אם בתוך העבודה שלו ובין אם מחוצה לה, משימת השליחות (היהודית והחסידית) חשובה ביותר עבורו, ולכן העבודה בעברית חשובה במיוחד לעיסוקו היצירתי.

שלום מרבה להשתמש בשפה העברית, מפוסטרים ועד לחומר לימודי. החל מעימוד ב־InDesign ועד להתנסות בקליגרפיה, סל המיומנויות שלו והיכרותו עם השפה העברית נעשו עבורו נושא מעניין יותר ויותר, שהיה שמח להשקיע בו זמן רב יותר, לדבריו. "עם אפליקציות הלמידה "חיינו", זה היה בהחלט תהליך למידה מאתגר," הוא מודה. "אפילו שאני קורא בסידור כל יום ואני מסוגל לקרוא טקסט בעברית, זה היה דבר אחר לגמרי לעצב בעברית למשל לקריאות בגלילה בטלפון."

אחד העיצובים של שלום שכללה דפוס בעברית נבחרה ככיסוי לאלבום של "זושא"; זו משלבת לטרינג במברשת יחד עם גופנים פאנקיים. הייתה זאת הזדמנות עבורו לחקור ולהתנסות בדפוס "לא מהודק" בכתב יד, שתמיד עניין אותו. אהבתו לדפוס עברי עשויה גם להתרחב לפונט יום אחד, הוא מציין: "אני מאוד אוהב פונטים אירופאים ישנים בעברית, ששימשו לכתיבה ביידיש – והייתי שמח לעבוד על פונט שמבוסס על שילוט ישן. זה לגמרי ברשימת המשאלות שלי!"

• 
• 
• 
• 
• 

mintycreative.co
instagram.com/mintycreative