עדה ורדי היא מעצבת גרפית, מנהלת העיצוב של הוצאת מודן ומרצה בכירה במרכז האקדמי ויצו חיפה. לפני שבע שנים החלה לחקור את עבודתו של הטיפוגרף, המו"ל והמעצב משה שפיצר. את ממצאי המחקר היא ערכה ועיצבה לכדי "ספר שפיצר" שראה אור השנה.
בארכיונו של שפיצר מצאה עדה סקיצות ומכתבים של הטיפוגרפים פרנציסקה ברוך והנרי פרידלנדר. בעקבות הממצאים היא יזמה את התערוכה "דפוסים משתנים" שהפגישה את עבודתם של שלושת המעצבים והוצגה במוזאון ישראל. התערוכה היתה אקורד הסיום של הפרויקט עליו עבדה עדה בשנים האחרונות כמנהלת צוות מחקר, עורכת קטלוג ואוצרת.
הנה מה שהיה לה לספר למדור השו״ת שלנו:
ראיה
דוקא בעינים חצי עצומות רואה הכי טוב: חללים, דחיסות, מונוטוניות, איזון.
שמיעה
לפעמים העבודה רק תרוץ. אלו חוזרים שוב ושוב:
https://www.youtube.com/watch?v=QZux1A05RP8
מישוש
מים.
ריח
הריח המתוק של העצים ברחוב שלנו.
טעם
ספגטי ברוטב עגבניות, כל יום שישי בצהרים. מאז שאני ילדה.
צבע
בזמן האחרון ירוק על כל גווניו.
המלצה
הפליקר של פיליפ מסנר. ארכיונאי שווצרי ואוטודידקט לאות העברית.
וחיים של אחרים. למשל התוכנית הזו - You Gotta Move.
אות
"פ" הכניסה של פנימה.
מילה
"גופן" - לא מסתדרת איתה. כל הזמן מרגישה לי כמו מילה משובשת.
משפט
במקום משפט ספר: הארנבת עם עיני הענבר של אדמונד דה ואל. אילן מולכו המליץ לי עליו כאפשרות לכתיבה אישית שמבוססת על מחקר. קראתי והתחלתי לכתוב.
פונט
דוד נטוי. מעולם לא השתמשתי ומודעת לבעיות אבל האות הכי הרפתקנית וארכאית בו זמנית. כאן בעמוד שעיצב שפיצר במחזה של בקט מחכים לגודו.
שעות שנה
טעון שיפור.
קפה
הכל הולך - העיקר חזק.
מקום
שולחן העבודה שלי בסטודיו. מזכיר לי את המכתבה שהיתה לי כשהייתי ילדה (כאן בציור של דודה שלי המאיירת נורית קרלין).
זמן
מוקדם בבוקר כשכבר לא חושך ועוד לא אור.
אישיות
ג'ק קרואק, בדרכים.
דסק־טופ
אחד מהמכתבים שמצאתי בארכיון שפיצר מהטיפוגרף השווצרי אנדרי גוטר. לחלק מהמכתבים היו מוצמדות סקיצות לאות עברית עליה עבדו יחד. אחרי שנתיים מצאתי את גוטר. התקשרתי אליו למדינת ליכטנשטין, נשמע זקן מאד. הוא לא שמר אצלו את הסקיצות הרבות שהציע לשפיצר, שבסופו של דבר לא היה מרוצה והפרויקט נגנז. שמתי על הדסקטופ - קיוותי שהקיפול המדויק יעזור לי לשמור על הסדר.
אינסטגרם
מיכאל קיבל פליי סטישן. אושר.
